מעלה גרה.

אזהרה- פוסט זה נכתב בדם ליבינו.

הפרה הזאת.
כל כך הרבה חלומות בלהות.
כ"כ הרבה כבשים שחוטות.
כל כך הרבה דם.
השיניים שלה, דם נוטפות.
העיניים, רוויות נימים אדומים
כועסים.
הבטן, שלא נדבר עליה.

היא כבר בהגדרה של 'שיבה טובה'.
אז, למה נראלנו שיש לה שישיה?
אה, נכון. היא פרה.
טוב, בואו נפסיק עם התיאורים… מתנצלות אם הגזמנו טיפה.
אנחנו סובלות.
היא מתייחסת לבנות של הכיתה המקדמת-
נורא. (קו מודגש באדום ושחור)
לא שאצלינו המצב טוב יותר, אבל זה בלתי נסבל.
באתי ללמוד בתיכון חב"ד, לא בדיר פרות…

מאיתנו, המדממות.