אני מרגישה אפס, אבק

בית ספרנו פרסם מסמך כניעה.
אפילו הייתי אומרת שהוא הכריז על פשיטת רגל.
הרמת ידיים, זה מה שקרה (תרתי משמע כמובן).

דפי מידע –
ועזבו אתכן כל החוקים שיש בנות שיטענו לטיפשותם וחוסר ריאליותם.
עזבו עכשיו אם זו בעיה לשים תמונת פרופיל.
או אם בסמכות בית הספר לאכוף את זה (ברור שלא. אבל עזבו).

אני רוצה לדבר עכשיו על משהו אחר.

פסקה שסומנה בכותרת "למידה בשיעורים"
ומתחתיה פירוט – שהיה מצחיק אם הוא לא היה כל כך עצוב – של:

אסור לאכול בשיעור,
התלמידה תגיע עם ספר לשיעור,
אסור לפטפט בשיעור,
התלמידה תקשיב לנאמר בכיתה,
ועוד,
ועוד,
ועוד,
ועוד.

תגידו,
מה אנחנו בנות שלוש?
מה אנחנו בכיתה א'?
אתן יודעות מה אני מרגישה? – אני מרגישה אפס, אבק.
כאילו אני סתומה ומטומטמת שלא מבינה דברים בסיסיים, אז צריך להסביר לי אותם.

אז כן, יהיו מורות שיגידו שזו המציאות – אבל אתן, מורות יקרות, לא מסתכלות עלי בכלל, לא סופרות אותי – למה שאני אספור אתכן?
העולם הדדי, אתן יודעות.

אבל עזבו גם את זה עכשיו.

בית הספר נכנס לפינות שהוא לא צריך להיכנס אליהן.
לכתוב בתקנון שאסור לאכול בשיעור – זה… מראה שבית הספר איבד את סמכותו.
מהיום, מורה לא תגיד לתלמידה: לא מתאים לאכול בשיעור, אלא היא תגיד: בתקנון כתוב שאסור לאכול בשיעור.
המצב הידרדר עד כדי כך שאין למורה סמכות משל עצמה, שצריך לעגן דבר כל כך בסיסי בנייר רשמי מודפס?

ואם תגידו שאנחנו התלמידות באמת אוכלות בשיעור כאילו האכילה היא הדבר הכי בסיסי בעולם – אז אני אגיד לכן, אדרבה! כי אם ילדה אוכלת בשיעור אתן צריכות להתייחס לזה ברובד העמוק של העניין. כי יש פה בעיה שורשית.
ואם אתן פורשות מהתמודדות כנה ואמתית והולכות לכתוב את האיסור החמור בתקנון – אז איבדתן את זה. לגמרי.

ואיבדתן גם אותנו לגמרי.

אתן לא נותנות בנו אמון – גם אנחנו לא נותנות בכן אמון, וזה לא 'עונש', זו תוצאה עצובה.

בדפי המידע שחילקתן לנו כאילו הכרזתן בקול: אנחנו לא מצליחות להתמודד אתכן. אתן התלמידות חזקות מאיתנו. אנחנו צריכות לכתוב את כל הדברים האפשריים בתקנון כדי 'לסתום לכן חורים' וכדי שנוכל להצדיק את השליטה שלנו בכן, כי בלי זה אין לנו קול מולכן.
אתן יודעות מה קורה כשמשחררים לנו גבולות, אנחנו נפרוץ אותם עוד יותר חזק.
אנחנו בסך הכל רוצות לנסות אתכן, מורות יקרות, אם תעמדו מולנו בכבוד.

ואתן לא
וחבל.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
דיאלוג 🤔🤓
ציפור

שמחה

שני הקולות שבאו מן הספסל האחורי באוטובוס היו נרגשים: -יכולנו להיות גדולים- אמ...
תזכורת קטנה..🩷
15

ירוקה:)

השם תגביה אותי עוד, אני רוצה לגבוה". ככה הייתי מתפללת, מבקשת. בקשה אחת, ...
newEmotionIcon_21

מהדורה מוגבלת

ההבנה הזאת שכל השירים, המשפטים החזקים, המילים היפות, שיכלו להוריד לי דמעות. ש...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36

סימה א.

פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
בחיים. לא.
newEmotionIcon_22

מאטי

לא מפריע לי כלום כמעט. מאז שדיברתי טיפה, ויצא לי שטף. במקום לשתוק הקאתי מילים...
אהבה ללא אינטרס
72

מושקי

אישה ניגשה לרבי ושאלה אותו, רבי. זה ממש קשה לי, שאני מסתכלת על אנשים, על חברי...
להשיג את השעון...
icon_set_3_48

נחלה

בערב יום העצמאות, שחררו אותנו, ילדות כיתה ד'. בשעה בערך-12:30. אז עלינו על הה...
כי תשרי זה מהות
72

באה בשלום

והנה ממש כמו בסיפורים המונית מתקרבת ל770 עומדת ולא מעכלת שאני כאן סווענסווענט...
פוסטים חדשים
חברות, אני, והאתר
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_38

אנוכי:)

יש לי כמה שאלות: 1- יש לך משתמש נוסף באתר שבו את משתפת? 2- חברות שלך יודעות א...
מקום לפרוק_3
167192224363a7824363fb6

ניילונית

היי שותפות! זה בדיוק המקום שלכן לפרוק:) והפעם בסגנון קצת יותר קליל, כסףף שפכו...
ממלכה לחיים 61
newEmotionIcon_03_48

רעואל

"כאשר עומדים מול אויב הרוצה לראות את דמך ודם עמך נספגים באדמה – אי...
newEmotionIcon_03_54

מישהי

מתי חברות טובה נקראת קשר בריא ומתי היא חוצה את הגבול?
ככה?
167192228263a7826a5c514

LOVE

לא נראלי שכל לב שבור הוא לב טוב אבל כל לב טוב הוא שבור..?
כן מפחיד!!!!!!
emotion_icon_05

מאטי

אולי זה לא מפחיד לאהוב כשהברירה היחידה היא להיות לבד.
מהיום...🙏
167192227863a78266a73e5

שמחה

מהיום אני חושבת לפני שאני מגיבה. מהיום אני מנסה להיות נחמדה לסביבה. מהיום לא ...
הכל עובר.
פרצוף

אגם.

כשקשה לך, תזכרי: הכל עובר, הכל חולף. הכל משמים, והכל לטובה. ( אצלי זה עוב...

40 תגובות

  1. לא הבנתי בכלל מה את רוצה.
    תקנון זה לא בשביל דברים קיצוניים, תקנון מסדיר את הבסיס.
    אם מבחינתך האיסור לאכול בשיעור הוא בסיס, אז המקום שלו הוא בהחלט בתקנון..

    1. תלוי איפה..אני חושבת שלהם היא מהכפר וזה לא היה ככה מעולםםם כזה פירוט עד לרמה הזאת של אוכל בשיעור ואם צריך לשנות מהרגילות ולכתוב אתזה בתקנון אני חושבת שזה אומר משו על היחס שמשתנה בין המורות לתלמידות..

  2. סליחה שאני חולקת עליך אבל אני רוצה לומר לך משהו..
    אני מאוד מסכימה עם הקטע של התקנון! זה טוב לפרט!!
    ולמה? כי יש בנות שיגידו המורה זה לא כתוב בתקנון, המורה למה את ממציאה כללים וכו' וכו'…
    לכן בית הספר כותב את הכל ומפרט כדי שלא יהיו בעיות אח"כ…

    1. הי יקרה (ולא בקלישאה, באמת),
      אני לא יודעת באיזה תיכון את לומדת
      אבל גם בתיכון שלי וגם ביסודי שהייתי בו מעולם לא היה כתוב כזה דבר בתקנון. כי זה ברור.
      ואם התחילו לכתוב את זה, זה מראה על איבוד שליטה מולנו כמו שהרחבתי למעלה.
      וכמובן שזו רק דעתי.

  3. ואת כובת מהמהםם וכן אצלנו זה לכי לסגנית או אני יורד לך בנוכחות ממש מזעזההה כאילו המורות לא יכולות בעצמם לעשות סדרר רק על ידי הורדת ציון או נוכחות

    1. וואי. כל כך נכון מה שכתבת!!
      המורות מאבדות שליטה על הכיתה עד כדי כך שהם בכיף מוציאות בנות החוצה- בורחות מהמציאות. רק בשביל להשליט סדר בכיתה הם מגיעות לרמה הזאת… הכי עצוב שיש!!…

  4. וואוווו.
    את מטורפת!
    כ"כ מסכימה איתך.
    זה עצוב עד תסכול.
    אוף!
    באסה שהחיים הם כאלה..
    ואמון במורה= הערכה לתלמידה.
    אם בא לך תפתחי את הפוסט 'מה כבר ביקשתי?'
    אשמח שתגידי לי את דעתך על התופעה הזו..

  5. היי להם!
    האמת שזה היה ממש מעניין לקרוא מה שאת כותבת!
    הניסוח שלך ברור ופשוט מזמין לקרוא! תענוג לעיניים ולמוח!
    עכשיו בקשר למה שאמרת, אני מאוד מתלבטת מה לכתוב, מצד אחד, אני רוצה לומר לך שאני מזדהה לגמריי ואת כל כך צודקת, אבל מצד שני, אני לומדת עכשיו בשנה א' את הצד של המורות בסיפור… ו… קצת קשה לי עם מה שכתבת.
    אם היה לי זמן עכשיו קצת יותר מחשבה פנויה הייתי מפרטת, אבל אני מקווה שבנות אחרות יעשו את זה במקומי. רק בקשה קטנה, תביני גם את הצד של המורות!

  6. לצה כשאתן מדריכות בבת מלך וסורר בלאגן מטורף אתן לא מאיימות באי הגעה לשבת נגיד?
    ברור שכן.כי ככה זה אין מה לעשות

    1. האמת אני ממש שמחה שכתבת את מה שכתבת.
      בחיים – אבל בחיים לא הייתי מעיזה לכתוב מה שכתבתי אם לא הייתי מדריכה בעצמי ולא הייתה לי את ההתנסות.
      אז כן אני מדריכה במועדון 6 שנים, לילדים מגן טרום חובה ועד כיתה ה' – ואני גאה להגיד שאף פעם לא הרמתי על חניך את הקול! אף פעם לא איימתי באי קבלת פרס או ממתק.
      אם ילד מפריע, הדבר היחיד שאני עושה זה להסתכל לו עמוק בעיניים, ללחוש לו בעדינות "אני יודעת שאתה ילד טוב," ואז לתת לו פרס אם בדמות נקודה או בדמות מינוי לעוזר שלי (הילדים רבים על הזכות לעזור לי בחלוקת דברים וכאלה) ויש לי בנים היפראקטיבים בקבוצה, וגם שהיה בלאגן ורעש ואפילו כן מכות – אני על הסבלנות שלי שמרתי.
      יותר מזה, לא סבלנות – אני באמת כיבדתי את הילדים האלה והאמנתי בהם שהם טובים ורק איזו רוח שטות גורמת להם להתנהג ככה.
      ואני בכלל לא מלאך, אז אם אני הצלחתי, מותר לי לצפות גם מהמורות שלי לאותו דבר.
      אני חושבת שמגיע לי לא פחות.

      1. אני חושבת שאת צודקת!! הרבה פעמים אנחנו רואים את הצד של המורות בעניינים האלו (ואני מדברת על הדברים הכי בסיסיים של חינןך. למשל-אמון בילד) שקצת קשה להגיד שצריך לראות את הצד של המורות בעניין..כי חינוך זה מחייב את הדברים הכי בסיסיים!!! ותכלס..בתור תלמידה..אם כמה שיוצא לך לחשוב על הצד של המורה..בסופו של דבר יש פעמים שהילדה צריכה אמון ותמיכה של המורה בה..וכשהיא לא מקבלת את זה קשה לראות את הצד של המורות בעניין כי היא עכשיו פגועה..יש דברים בסיסיים בחינוך שמבחינתי מחייבים כל מורה לעמוד בהם..זאת דעתי..
        (לא יודעת אם זה הכי קשור לפוטס(: אבל היה חשוב לי להדגיש

      2. לא לכולם יש את הנוכחות שלך, אמרתי לך את זה. לא כל אחת יכולה להביט במבט מהפנט וחודר ולהגיד בקול סמכותי: תתנהג יפה. קיצר את מיוחדת אין כמוך!

        1. לא דיברתי על מבט מצמית ולא דיברתי על קול סמכותי. ומבחינתי לתת בילד מבט מפחיד שווה למכות.
          דיברתי על אמון ואהבה, ואמון ואהבה ואמון ואהבה,
          זה הכוחות המניעים הכי חזקים להתנהגות טובה אצל ילדים ובכלל אצל כולם.

      3. היי להם, תאמת שלא בדיוק ירדתי לסוף דעתך, לא בדיוק הבנתי מה התהוינת, אני פשוט עייפה, אולי חר נחזור לכאן, נראה
        אבל רק רציתי להגיד לך שממש ממש ממש ועוד פעם ממש, אהמממ אהבתי (אם זה מתאים כאן) את הגישה שלך
        פשוט נמסתי מלקרוא את הדרך עבודה שלך עם הילדים, פשוט משמח לשמוע שיש אנשים כאלה בעולם, מסוג האנשים שצריך לשכפל אותם!! באמת שאת נשמעת אחת ה-מדהימות
        תמשיכי כמו שאת ?

      4. להם
        בלי קשר לזה שכתבת מטורף
        על התגובה הזאת הייתי חייבת להגיב
        וואו
        זה מטורף שאת מצליחה להתנהל בצורה כזו,
        מעריכה ומעריצה אותך.
        זה ככ לא מובן מאליו
        גם אני מדריכה כבר כמה וכמה שנים וזה אחד הדברים שקשים לי,
        לשמור על קור רוח ועל סבלנות. בלי להתעצבן ו"לאיים" כביכול.

  7. באמת חבלללל
    הם לא מבינים עד כמה השנה הם איבדו את האמון של התלמידות במורות ועד כמה הם ברמה מזעזעת של ההדיות לא טובה בין התלמידות למורות וכלכך חבללללל
    פעם הבצפר היה נחמד…תזכרו שמישהי אמרה לכם אתזה:\ (פעם זה כשהייתי ב ט' וב י'…)

  8. לא חשבתי על זה בכלל כשקראתי את הדפי מידע. את ילדה עמוקה מאוד וחושבת ממש עמוק על דבר שלכאורה ככ שטחי.
    האמת, לא מסכימה אותך. גם לא ירדתי לסוף דעתך. אבל מודה שאין לי כוח להתפלספות ותגובה ארוכה. סורי.

    1. וואו וואו וואו!
      המחמאה הכי כיפית שקיבלתי כאן, ובכלל בחיי.
      אני מלא זמן באתר ואף פעם עוד לא ראיתי ילדה שלא מסכימה איתי, ובכל זאת מוצאת לנכון לכתוב לי שאני עמוקה!
      הופעמתי.
      ותודה ענקית.

    2. כדאי שתשימי לב שהיא לא דיברה על תקנון באופן כללי. אלה על משהו מסויים שכתבו שגרם לה להתעסק בנושא "תקנון".
      שלאוו דווקא במקום אחר מה שהיא כתבה נכון לגביו..

  9. ב"ה
    להם, את ילדה מיוחדת במינה!!!! כי אם את כותבת שזה מציק לך שהם מפרטים כל דבר בדפי מידע זה אומר שהתקנון חשוב לך ושאת משתדלת לשמור עליו!!!! אז אני בדיוק הפוך אפילו לא קראתי את הדפי מידע (חחחח) כי זה פשוט לא מעניין!!!! שיכתבו מה שבא להם!!!!! הם יקבלו אותי כמו שאני(וזה לא ככה כמובן) ואם לא, אני פשוט מקבלת את עצמי!!!:)

  10. לפי התגובות פה…
    אני חושבת שרק כפחיות יבינו על מה את מדברת..
    רק מי שבאמת רואה מה שהולך בין תלמידה למורה אצלינו…

    1. ב"ה
      וואי זה פשוט נכון!!!!!! 4 שנים בבית רבקה שלום! את בשכבה שלי!!!!
      התלמידות הן לא תלמידות ומורות הן לא מורות!!!!! הכל אנדרלמוסיה אחת גדולה!!!!!!!

  11. וואי אהבתייי אותך להם!!!
    ממש שיקפת בבהירות את מה שהרבה בנות חושבות ויכול להיות משתפות, אך זה קשה להבעה.. ואת ביטאת את זה בצורה מושלמת!!
    אני חייבת להראות את הפוסט הזה לכמה מהמורות בצוות…
    תודה לך! 🙂

  12. היי להם,
    די חולקת עלייך.
    תקנון צריך להיות עם הגדרות ברורות ומדויקות.
    ואם בעינייך הפירוט הוא קטנוניות, בשבילי הוא נוחות – כל המידע נמצא אצלי וקל לי יותר להתנהל בצורה שנכונה לי.
    באופן כללי, הרבה מעבר לפסקה המסוימת הזו, אני דוקא מאוד מעריכה את המידע המאורגן והמסודר הזה.
    תנסי להסתכל על זה לא מהצד המתלהם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות