כשבני ישראל היו במדבר,
היה אסור להם לאכול סתם בשר.
רק בשר שהוקרב היה מותר,
אך כשנכנסו לארץ בשר החולין הותר.
במדבר בנ"י היו בדרגה רוחנית גבוהה,
הם לא היו טרודים בגשמיות ופרנסה.
היה להם רוגע ופניות
להתעסק בקדושה ורוחניות.
בארץ ישראל הם התחילו לחיות
חיים רגילים, עם הסחות והטרדות.
מדוע עכשיו הותר להם בשר סתם,
דווקא כשלכאורה ירדו מדרגתם?
בזמן שבנ"י היו במדבר
הם אכן היו פנוים לרוחניות,
אך לא היה להם הכוח
להעלות ולזכך את הגשמיות.
דווקא בכניסה לארץ ישראל
קיבלו כוח לזכך את העולם.
לקחת את כל ענייני הגשמיות,
ולבנות כאן דירה לאלוקות.
לכן כשנכנסו אל הארץ הטובה
הותר להם בשר התאווה.
כי אז הם קיבלו כוחות
לזכך אותו, לקדש, להעלות.
"רק חזק לבלתי אכול הדם"
הדם נאסר באכילה.
הוא מסמל את הלהט והתאווה.
הבשר מותר באכילה,
אך להט והתלהבות – לא!
הדם לדבר אחד בלבד מוקדש,
הזאה על המזבח במשכן או במקדש.
את החום וההתלהבות
שומרים לקדושה ורוחניות.
כשליהודי יש לבשר תאווה
זה בגלל הנפש האלוקית
שרוצה להעלות אותו לקדושה.
כך בכל דבר גשמי,
התכלית האמיתית היא קדושה.
זו העבודה שלנו כאן בעולם
להעלות ולקדש עוד ועוד
עד שתושלם המטרה.
גוט שבת
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
יאא מהמםם!!
ממש נהנתי לקרוא ולהחכים עוד על הפרשה…
גוט שאבעס!
אולי התכוונת לכתוב "גוט שבת"?
הכתיב "גוט שאבעס" מגיע מהקומוניסיטים… (כמו העיתון של היבסקציה "עמעס" [אמת, כאילו])