מלחמת עולם.

—
קְחִי שִׁרְיוֹן וְחֶרֶב,
הַמִּלְחָמָה בַּפֶּתַח.
רוּחוֹת קָרוֹת שֶׁל עֶרֶב,
מִסְתַּחְרְרוֹת בְּמֶתַח.

זֶה לֹא הַזְּמָן לָלֶכֶת,
עַכְשָׁו תּוֹרֵךְ לָעוּף.
נָפַל מַחְסוֹם מַתֶּכֶת,
תִּרְאִי, הַכֹּל שָׁקוּף.

הַפְּחָדִים שֶׁלָּךְ בּוֹעֲרִים.
רַק מִבַּחוּץ הַכֹּל שָׁלֵם.
אֵיךְ אֶת כָּל הַגִּבּוֹרִים,
מִישֶׁהוּ שָׁבַר וְלֹא שִׁלֵּם.

בַּסּוֹף הַשֶּׁמֶשׁ תִּתְגַּבֵּר,
וְתָנִיס צְלָלֵי הַלַּיְלָה.
אוּלַי זֶה סְתָם הָיָה מַשְׁבֵּר,
תָּרִימִי רֹאשׁ הֲכִי לְמַעְלָה.

אָז קְחִי שִׁרְיוֹן וְחֶרֶב.
הַחַיִּים תָּמִיד קָשִׁים.
תָּבִינִי לְעֵת עֶרֶב,
שֶׁאַתְּ נִלְחֶמֶת בְּרֶעָשִׁים.