מכתב לעצמי

מהחזקה
היי, את
עם העיניים היפות
המכוסות
למה?
למה את קופצת
לבורות עמוקים?
למה את נכנעת
לרוחות של שדים?
כן, את
החזקה
עם כל הסטירות
והחתכים
בסוף זה יסתדר
ויתחבר
אחד עם השני
זה עוד יתחזק
וישנה את הכל
בלי לשנות שום דבר.
את ילדה קטנה
שגדלה בטעות
כמו גדולה
את ילדונת
עם עיניים גדולות
מפוחדות
וחזקות.
זה יסתדר
גם החשיבה
וההרגשה
לגבי העולם
תתבהר לך
והסגירות הזאת שלך
תפתח
ואני אעזור לזה לקרות
רק אל תברחי
למוכר
אל תפלי
לשמות שנתנו לך
אנשים
כי את יותר מזה
הרבה יותר מזה.
והצעקות השקטות שלך
שאף אחד לא שומע
יושמעו בסוף
בתרועה
של אהבה
נכון, יש לך
וגם היו לך
את המורים הכי טובים
תעבירי את זה הלאה
רק בבקשה
בדרך השבילים
בלי כל האבנים
והסכינים
את אלא תזרקי
את לא צריכה אותם
את תשרפי
גם את המים
באש שלך
כמו שתמיד חלמת
את תפסיקי לברוח
כמו שתמיד דמיינת
אני לא אוותר לך
את חזקה ויכולה
לדחוף את העבר
לעתיד
כמו אבן גדולה
שמתגלגלת ונופלת
ויוצרת בור
נכון שהוא עמוק וכואב
אבל כשתוזזי את האבן
תגלי המון יהלומים
כן שם, בקרקעית
השחורה והמפחידה.
אוהבת אותך
ומבינה
זאת מהעבר לעתיד ובהווה
החזקה.