מודה ועוזב – ירוחם

-שיר מפותגם- (והשיר, כמובן, ממוען לעצמי בלבד)
כַּמָּה
שְׁטוּיוֹת
וְכַמָּה
טָעוּיוֹת
יְכוֹלָה
רַק יַלְדָּה
לַעֲשׂוֹת?

כַּמָּה
כְּאֵב
יְכוֹלָה
לְהָסֵב
לַסְּבִיבָה
הֲיַלְדַּת-
אֵשׁ הַזֹּאת?

כַּמָּה
לְבָבוֹת
תַּעֲלֶה
בִּלְהָבוֹת
לֹא תֵּדַע
כַּמָּה רַע
הִיא גּוֹרֶמֶת?

וְכַמָּה
לְבָבוֹת
עוֹד יִזְכּוּ
הַכְאָבוֹת
לְקַבֵּל
מִיָדָּה
הַזּוֹרֶמֶת?

כַּמָּה רַע
בְּחֻבָּהּ
כַּמָּה אוֹר
מְכַבָּה
לַסְּבִיבָה
אַחֲרֵי
שֶׁהִדְלִיקָה?

וְלָמָּה
אוֹתָהּ
נֶאֱלֶצֶת
סְבִיבָה
עוֹד לִסְבֹּל
אַחֲרֵי
שֶׁהִזִּיקָה?

אוּלַי
הִיא פָּשׁוּט
תִּתְנַצֵּל
בִּרְשׁוּת,
וְתוֹדֶה
בָּאַשְׁמָה
לְכֻלָּם

וְאָז
תַּעֲזֹב
וְאוּלַי
יִהְיֶה טוֹב
(כִּי מוֹדֶה
וְעוֹזֵב-
יְרֹחָם).