מה עשיתי ב73 שנה

כשאסתכל לאחור..
השבוע פגשתי אישה נחמדה מבוגרת בשם ליבה, דיברנו ביננו, עשינו השוואות על החיים היום לעומת החיים של פעם ולמדתי קצת מניסיון החיים של האישה המקסימה הזו.
אחר כך היא שאלה היכן אני גרה וכשסיפרתי לה היא התעניינה איפה גרתי לפני כן. ליבה הייתה המומה לגלות שהשכונה שלי קיימת כבר יותר מ-22 שנה. היא סיפרה לי על ימי הבראשית של השכונה שלי, על הימים שכביש הגישה אליה עוד היה שביל עפר שאוטוטו מסיימים לסלול, אני לא מאמינה שכבר 22 שנה המקום הזה עומד על תילו. היא אמרה והוסיפה ואני גם לא מאמינה שככה מהר הזמן עבר וכבר עברו 73 שנה מהחיים שלי… ליבה אמרה לי את המשפט הזה ביום ההולדת שלי, אני לא יודעת באיזה מבט בדיוק היא מסתכלת על 73 שנותיה אם בתחושת סיפוק או החמצה, אם היא מרגישה שמיצתה או שעדיין יש לפניה הרבה שנים טובות אבל אני יודעת להגיד עלי, לי יש בעז"ה עוד הרבה שנים ארוכות, אני יכולה כבר מעכשיו לתכנן ולדאוג שלא אסתכל על עצמי בגיל 73 בתחושה של החיים עברו לי כל כך מהר ולא הספקתי שום דבר ממה שתתכננתי,
אני מהיום דואגת למלא את החיים שלי בתוכן ובמעשים הכי טובים שאפשר.