מה הסיפור?

.
הסיפור שלי מגוון. מלאאא צבעים.
ואם תשאלי אותי, הם לא רק שחורים ואפורים, או לבנים וורודים…
כמה פעמים שמעת את צמד המילים "מה הסיפור"?
אני שמעתי אותו המוןןן…
חשבת פעם איך זה נכנס? נכון שלא? אההמ, אז זהו שגם אני לא…
זה לא מעניין אותי… במילים אחרות: 'זה לא הסיפור שלי'
אז כזה הוא הסיפור שלי:
ציור צבעוני. פעמים נוגה, ופעמים מאושר וחסר דאגות.
האמת, שלא קיבלתי אותו צבעוני. הוא היה שחור לבן.
כשהבטתי בו בפעם הראשונה (דמיוןן) לא הבנתי למה הוא ככה.
כזה כלומניק וריקני… מאז התחלתי לצבוע אותו, את הסיפור שלי…
לפעמים הוא נשאר שחור, אבל לפעמים הרגשתי צורך לצבוע אותו, בורוד, סגול, או תכלת…
כשהבטתי בו פעם צחקתי ופעם ההפך,
ואחרי כמה דקות עוד משבצת קטנה התמלאה. אפילו שתיים.
אחת הייתי ורודה, והאחרת נשארה לה בשחור לבן עלוב…
הבטתי בשתיהן, הן היו זו לצד זו…
אבל יותר אהבתי את השחורהלבנה. לא יודעת למה.
ולא הייתי בדאון.
רק את יכולה להחליט באיזה צבעים לצבוע את התמונה שלך.