הציפייה לביאת משיח
"מתוקה תעלי למיטה, מאוחר!!" "מה איתך חמודה? למה את עדיין פה? למיטה מהר" אני עוזרת לה להשכיב את הבנות.. היא כל כך עייפה, אחותי . שעות העבודה הארוכות מעמיסות עליה, ועם כל ארבעת הקטנטנים שלה, אני חייבת לבוא לעזור לה יותר. בזמן שהיא נחה קצת בספה ואני מנענעת את הפצפונת, הבנות מתעקשות שאבוא אליהן ..
"שירה!! תבואי אלינו!!" "שירוש! שירוש!" קשה לי להתעלם מהקולות המתוקים שלהן. אני מניחה את הקטנה בעגלה בעדינות, נושקת על המצח הקטן ועל העיניים העצומות, המלאכיות שלה..
אני שומעת צחקוקים שקטים מחדר ההורים וממהרת אל החדר של הילדות. שקט שם מידי.. "הי, איזה הפתעה! איפה אתן? משחקות איתי מחבואים??
אני מופתעת, "שירוש! שירוש!" "בואי לפה, אנחנו במיטה של אבא ואמא! אמא הרשתה לנו!" "בואי לשיר איתנו שירים לפני שנלך לישון!" אני מדליקה אור במסדרון, ונכנסת לחדר החשוך . "יואו! איפה אתן? אני לא מוצאת! תגלו לי!"
אני משתפת פעולה עם המשחק "לגלות לה?" "כן, כן" אני שומעת ליחשושים מתחת לשמיכה הגדולה . "אהאה! מצאתי אתכן!!" הרמתי את השמיכה בתנופה כשתחתיה שתי הילדות המתוקות האלה צוחקות וצוחקות בלי הפסקה. ישבתי שם ביניהן, כשהן מתרפקות עלי משני הצדדים ומדגדגות אותי באותו הזמן עם השיער הרך והאצבעות החמודות שלהן. עם העינים הגדולות והתמימות שנתלות בי אחת מהן מבקשת "תשירי איתנו, שירה!" הן מלמדות אותי שירים מהגן והזמן עובר עם הקולות המתוקים של הנסיכות הקטנות..
הקטנה מביניהן מדגימה לי בידיה בתנועות קטנות את הגננת שלה שרה שירי שבת "ככה רחלי עושה לנו ביום שישי", מדברת בהערצה גמורה אליה וגורמת לי לחייך חיוך גדול ולשאול אותה בקול סודי :"כשתהיי גדולה את רוצה להיות גננת כמו רחלי?" והיא, כאילו מחזירה לי סוד אחר, חדש, לוחשת לי: "כן, בטח!" אני לא מתאפקת ומצמידה לה נשיקה ללחי וכולנו צוחקות..
ואז אחותה שואלת אותי "שירוש, תגלי לי, מה המשאלה שלך?" אני מתבוננת בעינים הטהורות, הנוצצות שלה ושואלת בחזרה "קודם את תספרי לי, מה המשאלה שלך?"
ובקול צלול התשובה שלה פשוטה וברורה: "שיבנה בית המקדש!!"
ואז, חייכתי את החיוך הכי גדול שיכול להיות.
אח"כ, בדרך שחזרתי מאחותי לבית, חשבתי לעצמי .. למה לילדה בת חמש, ברור שהמשאלה שלה, המשאלה הראשונה והחשובה ביותר היא "שיבנה בית המקדש" , שיבוא המשיח?? מה איתי? מה איתנו? האם גם אצלי ואצל כל אחת מאיתנו ברור שצריך לבקש, להביא? ומה אנחנו עושות בשביל להביא את הגאולה?
"מה המשאלה שלך?"- ואת זה, לא אני אמרתי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
וואו!! בהחלט עושה לחשוב. למה זה ככה?? למה להן זה כל כך ברור, ולנו, בנות בוגרות הרבה יותר, זה בכלל לא כזה ברור, ולא בא ככה מיד בספונטאניות?! בהחלט גורם "לעשות חושבים" ולתהות מדוע זה כך, ומה אפשר לעשות כדי שזה לא ישאר כך.
תודה לך!
וואו את כותבת מעולה.
ידעת את זה?
ומרגישים שאת ממש אוהבת את הבנות האלו…
נכון.. תודה רבה!?