מה היא עושה בעצם? /פרק אחרון

לכתבות הקודמות

אפשר לומר שמיצינו בזמן. זוהי הכתבה האחרונה בנושא יועצות בית הספר. החלק השני של דיצה וחדווה.

תודה לכל היועצות הקדישו מזמנן להשיב, בטוח שלמדתן דברים חדשים על התפקיד הלא-רגיל הזה, שלא תמיד ברור מהו. אני אישית למדתי המון מהתשובות שהן כתבו.

בע"ה במהלך השבוע נפרסם אפשרות לשלוח שאלות חדשות, לקראת כתבה חדשה.

*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

למה כשיש בת שעוברת משהו קשה בבית גירושין/ חולי/ ל"ע פטירה היועצות מיד על הרגליים גם אם עבר המון זמן מהמקרה אבל הם כל הזמן סביב הבנות האלו
דיצה: החיים לעיתים זה דבר מורכב, וכשעוברים משברים זה מכה גלים לא רק בשעת המשבר אלא גם לאחר זמן והתפקיד שלי ( כמו שאני רואה אותו) זה לעזור לצמוח ממשבר עד כמה שזה אפשרי ולעיתים זה מצריך גם קשר קרוב יותר גם זמן לאחר המשבר( אבל זה מאוד תלוי בצורך וברצון הבת)

חדווה: כי כפי שכתוב בשאלה זה משהו קשה וזקוקים בזמנים הללו לתמיכה אך אני חושבת שצריך להיות שם בשביל אותן בנות אבל להמנע מחיבוק דב שהוא חונק ומעיק.

קרה לך פעם שהצלת מישהי? ספרי לנו, אם זה אפשרי.
דיצה: אני לא יודעת אם הצלתי, לרוב אני רואה רק פיסה קטנה של הפאזל, מאמינה שהעזרה שלי לבנות, ההפניות לטיפולים שונים, ליווי בשעת משבר והתמיכה לאורך שנות התיכון יש ביכולתן גם להציל ( ואולי גם הבנות עצמן לא יכולות להעיד שזה הציל אותן כי אף פעם אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו לא היו מקבלות את התמיכה כשהיו זקוקות לה) אבל אין לי בארסנל עדיין סיפורים הירואיים

חדווה: אני לא יודעת אם אפשר לקרא לזה "הצלת" אבל כן היו לי מקרים שמבחינתי זה סיפור הצלחה, כמו לדוגמא תלמידת כיתה ט' שהיתה במצב רגשי מאד לא פשוט, לא למדה היו לה בעיות עם התקנון ועם הצוות וכו' וב"ה היה לנו קשר טוב והיא סימה י"ב עם בגרות מלאה והכי חשוב עם הרבה אמונה בעצמה.

את מכירה את כל הבנות בבית ספר?
דיצה: לצערי הרב לא באופן אישי, וזה בתהליך אצלי.
היעד שלי זה כן להגיע להיכרות קרובה עם כמה שיותר בנות
ה׳ יעזור שגם אצליח

חדווה: כן

בנות באמת משתפות אותך?
דיצה: יש ויש

חדווה: כן

אם מישהי משתפת במשהו רציני, זה יכול להשפיע גם עלייך? שתיבהלי או לא תדעי מה לעשות?
דיצה: אחרי הכל אני בנאדם, אבל ב״ה יכולה להעיד על עצמי שזה תופס אותי במחשבות אבל לא מבהיל אותי, קשה להפיל אותי מהכיסא, אני לא נבהלת מדברים, ואם לא אדע מה לעשות עם מה ששמעתי תמיד יש עם מי להתייעץ, גם אני לא לבד ?

חדווה: כן, ובמקרה כזה אני מתייעצת ומקבלת עזרה מאנשים שמבינים טוב ממני.

ומה אם אין לך מה לענות?
חדווה: כנ"ל

מה אם מישהי אומרת לך משהו ממש גרוע שהיא עשתה, לא תהיה בך טיפת שיפוטיות?
דיצה: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ומתי תגיע למקומו? אף פעם לא
לכן אין בי שיפוטיות

חדווה: לא. אני נמנעת משיפוטיות גם בחיים הפרטיים שלי, זאת העבודה. שלי אין מקום למחשבות כאלה אם אני רוצה באמת לעזור. אני בטוחה שהבנות קולטות מיד אם אנחנו אפילו קצת שיפוטיות

יכול להיות שתמליצי לבת שלא לבוא אלייך?
דיצה: הדלת שלי פתוחה לכולן
לא רואה שאמליץ למישהי לא לבוא, מקסימום שכן יכול לקרות שאומר לה שאני חושבת שהשיחות טובות אבל לא נותנות את המענה ונחשוב יחד מה כן יכול לעזור

חדווה: יכול להיות שאמליץ לה לפנות לקבלת עזרה נוספת, אבל החדר שלי פתוח לכולן

יכול להיות שתלמידה תעיק עלייך?
דיצה: תעיק לא אבל לפעמים כן נדרשתי להציב גבולות בקשר, מבחינת שעות וכדו׳

חדווה: כן. אבל אני אעבוד על עצמי להיות הכי בסדר שאני יכולה איתה

כיף לך להיות הבן האדם השנוא בבית הספר?
חדווה: לא מרגישה כך

למה כשאת מלמדת אותנו שיעור את מדברת לבנות במילים לא יפות ופוגעת בהם?
חדווה: אני לא עושה זאת, בטח לא בשיעורים

למה את רודפת אחרי סיפורים?
חדווה: הם רודפים אחרי, לא אני אחריהם…

למה כששואלים אותך שאלה קצת ישירה את מתחילה להתפלסף ולא לענות נורמלי?
דיצה: לפעמים השאלה פשוטה אבל התשובה מורכבת

חדווה: אולי קשה לי לענות עליה באותו רגע ואני צריכה זמן לעבד את התשובה?!

למה אחרי שקורים כל מיני מקרים (וקרה הרבה השנה) את לא מדברת איתנו?
דיצה: מכה על חטא, לצערי אני לא נמצאת כל יום בבית הספר והמקרים לא מחכים ליום העבודה שלי
אבל תמיד מאחורי הקלעים אני שולחת למורות הנחיות מה לדבר בכיתות
בתקווה שאכן הנושאים החשובים ידוברו

חדווה: קצת קשה לי לענות בלי להבין מה המקרים, אבל גדול לפעמים אני סומכת על המחנכות שהן עושות את זה בכיתות. ובמידת הצורך מתערבת.

זה נכון השמועות שהעיפו בנות מהבצפר אחרי שדיברו איתך- כאילו את העברת מידע באמת?
דיצה: אצלינו אף פעם לא מעיפים בנות אחרי שיחה עם יועצת
באופן כללי ׳להעיף׳ תלמידה זה תהליך מאוד מורכב ולא עושים את זה בגלל גחמה של מישהי או אם בגלל שיחה כזו או אחרת

חדווה: לא שידוע לי

למה את כלכך בטוחה בדעה של הבצפר ולא מוכנה להקשיב לנו?
דיצה: לפעמים המציאות היא הרבה יותר מורכבת ממה שאתן רואות

חדווה: אני משתדלת להוביל לכך שתהיה פשרה בין הדיעה שלכן ושל בית הספר

אני בת של יועצת;) תגידי, שאת מדברת עם בנות והם מספרות לך על כל מיני דברים שהם עושות או עשו להם וכו את חושבת עליי? כאילו את חושבת מה היה קורה אם זה היה אני?
חדווה: לא יצא לי לחשוב על כך, אבל לא משנה הבת של מי את. כולנו יכולים ליפול או להזדקק לעזרה.

יש לך פעמים שאת מופתעת? כאילו ילדה הייתה נראית לך משהו אחד ואז היא מספרת לך משהו שונה לגמרי?
דיצה: זה קרה לא פעם אבל זה לא מפתיע כי ברור לי שמה שהעיניים שלי ( ילדה בתוך חולצת תלבושת) רואות זה תמיד רחוק מלשקף את מציאותה של על תלמידה

חדווה: כן, מידי פעם קורה.