מבט של מצלמה

מצלמת מחזור

פעם חשבתן למה קוראים לי כך? מצלמה? ממה זה נגזר?

אוקיי, אז אני אגיד לכן זה נגזר מהשורש צ.ל.מ שפרושו בעל מקצוע. טוב.. האמת שסיבכתי פה רק את עצמי אז נחזור להתחלה .
היי זאת אני המצלמה שצילמתי אתכן ביום התמונת מחזור של כיתה יב.

רק רציתי לספר לכן כמה עובדות מעניינות עליכן אז בבקשה אל תיקחו את זה קשה כי אני אומרת דוגרי

בעצם אני לא אומרת על כל אחת בנפרד אלא על קבוצה של בנות, אוקיי? .

אז ככה ההתחלה הייתה די טובה ומהנה הצלחתי לצלם באופן הכי טוב שיש

(כמובן שיש את הצלמת אבל גם אם יש.. אם אין לה אותי,היא לא יכולה לעשות כלום)

אז לענייננו היה לי כיף להכיר ולהכיל את הפרצופים המחייכים והצוהלים שלכן (אני יכולה לזהות על כל בת מה קשה לה ומה לא)

אבל פה היה קושי גדול כי כולכן ב"ה חייכתן למצלמה וראיתי שעל פני כולן שטוב להן.

אבל פתאום באמצע התמונות ממש בהתחלה של הכיתה השניה שצילמתי באותו יום.

הגיעה להצטלם ילדה שדי פגעה בי לא הבנתי למה אבל אחכ התברר לי הסיפור..

היא באה לצלמת וביקשה לקחת את התמונה שהיא צילמה בביתה

ועשתה כל מיני פרצופים שהצלמת אמרה שהתמונה לא כזאת טובה,

לבסוף היא הסכימה להצטלם אבל כבר מהרגע הראשון הבנתי מה קרה.

הילדה הזאת פשוט לא חייכה.

נראלי שהיא גם אמרה לכמה חברות שלה תתפלאו אף אחד מהמבוגרים לא שמע רק אני שמעתי מה שהיא אמרה

ומה שהיא אמרה זה שגם שהצטלמה את התמונה הזאת שיש לה על הפלאפון לאיזה משהו שהיא הייתה צריכה לעשות

היה לה הכנות ממש נפשיות ועד שהיא הייתה מוכנה נפשית להצטלם

והיא אמרה עוד שככה זה כל פעם היא עומדת ומצטלמת ובאמת בקושי ראיתי אותה בתמונות של חברותיה

מה עוד שהיא מיד בסיום התמונה שלה יצאה החוצה ודיברה בפלאפון ראיתי מעיניה כמה דמעות אבל הבנתי שהיא במצוקה

האמת שבתמונה היא די יצאה חמוד נכון שבלי חיוך ולמרות שהמורות הסתכלו עליה ואמרו לה להוציא חיוך

היא אמרה שהיא לא מסוגלת ואין סיכוי.

ראיתי עליה שזה קשה ושיש לה משהו שיושב לה על הלב אבל לא יכולתי לעשות כלום

אחכ המשכתי עם כל הבנות ב"ה כולן יצאו יפה וטוב אבל עדיין חשתי פגועה הרגשתי אשמה.