מבחן המרשמלו

לכבוד שבת תולדות

"בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה." (היום יום, ב' מר חשוון)

מכירות את מבחן המרשמלו?
מבחן המרשמלו היה ניסוי מדעי בתחום הפסיכולוגיה שנעשה בשנות ה60.
לקחו ילדים בני 4 וכל פעם הכניסו ילד אחד לחדר, הניחו לפניו מרשמלו אחד ואמרו לו שהוא יכול לאכול את המרשמלו.
נו, מצוין!
היי, אבל.. אם הוא יחכה 20 דקות ולא יאכל את המרשמלו, הוא יקבל עוד אחד נוסף…
אחר כך נערך מעקב מסודר עד גיל ההתבגרות, ונמצא שילדים שאכן הצליחו לרסן את הרצון שלהם ולהמתין 20 דקות למרשמלו נוסף, היו בתור מתבגרים יותר אחראיים ובעלי מסוגלות.
נו שוין.
אתן יודעות איך העניין הזה נקרא בשפה מקצועית?
ריסון אימפולסיביות.
"וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף  אָנֹכִי…וַיֹּאמֶר  יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת  וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב"

בפרשה מסופר על מקרה שבמבט מהיר פעם שנייה (ואולי אפילו ממבט ראשון) נראה מגוחך לגמרי.
עשיו חוזר עייף ויגע ממסע ציד, ורואה את אחיו התאום יושב באוהל ומבשל נזיד עדשים.
עשיו מבקש מהתבשיל אבל יעקב מבקש לעשות ביזנס. תבשיל תמורת בכורה. ו.. עשיו מסכים.
סטופ.
מה שנשמע מכל הסיפור הזה, זה שעשיו היה חסר סבלנות, לא היה יכול לרסן את עצמו ולחשוב בהגיון או לדחות את הסיפוקים שלו.
אז רש"י ועוד כמה פרשנים מסבירים לנו שלא היה לו אכפת מהבכורה, ואפילו להפך. הוא לא חפץ בבכורה הזאת.
הבכורה חייבה אותו לעבוד בביהמ"ק (לפני שהכוהנים היו אמורים לשרת שם) ולדעתו, אין לו טעם לעבוד שם, אז אם יעקב רוצה להיות בכור ולעבוד בבית המקדש? לבריאות. שיעשה את זה.
הרבי מביא לנו פירוש נוסף:
השם 'עשיו' מזכיר לנו את המילה 'עכשיו'.
הוא יחזור עייף ויראה אוכל, אז הוא פשוט יעשה הכל בשביל לאכול אותו. גם אם זה יעלה לו באיבוד התואר שלו.
זה הרצון שלו עכשיו, והוא לא ידחה אותו.
לעומת זאת השם 'יעקב' מזכיר לנו את המילה 'עקבי'.
לאט לאט, עם מחשבה ותכנון. הוא לא ירוץ ויקפוץ למסקנות. הוא יחשב ויבנה תכנית, ילך לפי הכללים, יצמד להוראות.
אם יש לו רצון מסוים, הוא יחכה עד לזמן המתאים.
ההישארות בהווה ובמה שטוב לי ונוח לי עכשיו, היא גישה לא הכי בוגרת.
אם אין עקביות תכנון וסדר עדיפויות, אפשר לחיות, אבל רמת החיים נמצאת עשר דרגות יותר נמוך.
לעומת זאת סדר עקבי, נותן המון בונוסים בדרך.

אז שנייה לפני שמחליטים החלטה, צריך לבדוק שהיא לא פזיזה, שאין בה אגואיסטיות, ולשאול את עצמינו האם המעשה הזה שווה לעתיד הרחוק..
גוט שאבעס:)