קטעים מהחיים.
אחרי יום כיף הגיע הזמן לחזור. לא רציתי. אפילו בכיתי מפחד.
עמדנו שם ליד האוטובוס ונתת לי חיבוק. הרגשתי רע. פחדתי לחזור הביתה. שיכעסו עלי.
הצעת לנסוע איתי ולחזור. התרגשתי. ב11 בלילה נסעת בשבילי, וזה מרחק של שעה.
זה עשה לי נעים.
ואז היא התקשרה. אמא שלי. וישר החזקת לי ת'יד.
היא כעסה מאוד!
נשברתי, התחלתי לבכות.
ואת היית איתי. גרמת לי להרגיש מוגנת. רציתי להקפיא ת'רגע הזה ולהישאר ככה לתמיד.
שתינו חשבנו איזה מזל שנסעת איתי. ה' הקדים תרופה קטנה למכה.
אז למה ציפור קטנה לא מפסיקה להציק לי שם, בראש ובלב?
אומרת שזה מסוכן כי בסוף תנטשי אותי?
אני רוצה להשתיק אותה. היא מכאיבה. נראה מה יהיה… לבנתיים הלב כואב וקצת מפחד…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
להקפיא את הרגע הזה..
אם רק היה אפשר להקפיא רגעים. לדחות זמנים.. חלום חיי שיתממש.
אם רק הייתי יכולה לשנות לך את החיים טיפה.. להוסיף לשם עוד קצת שמש..
להיות יותר קרובה בלי פחד בכלל.. לא רק פיזית.
והפחד בסוף שתמיד מגיע.. עם כלכך הרבה פגיעות אני מבינה למה הוא קיים.. אבל גם הפחד יכול להיות מהצד השני.. שלא כל מילה לא במקופ או משהו אחר יגרום לך מהפחד שהיא תברח ממך, לברוח ממנה בעצמה..
שתחשבי שהיא בורחת כשאת בעצם ברדיפה אחורה..
גם היא מפחדת. בטוח.
את מכירה אותה.. היא מין הסתם נפגעה.. היא לא תרצה לעשות לך מה שעשו לך. היא לא תרצה לעשות לך את מה שעשו לה…
והרגשת מוגנת.. הדבר שהיא הכי רוצה לעשות זה להגן עלייך מהכל.
אבל זה. גם לא אפשרי.. וגם אם היה קצת אפשרוץ.. אם ה נתן את זה לך כנראה שאת יכולה להתמודד יותר ממנה.. היא רק תשאר תמיד לתת לך יד.
אייייייייייייייייייייייי
שולחת לך חיבוק
אני יודעת שזה לא יעזור הרבה
אבל…..
וואי פשוט נגעת בי
אבל את בטוחה שזה חברות בריאה??
וטובה???
?❤❤❤?
?????