מאחורי הקלעים של 'שלא לשמה'

לפני מספר שבועות הסתיים בשעה טובה סיפורה בהמשכים של מוריה האלופה.

לכל מי שרוצה להיזכר בפרקים, או ש(אבוי!) לא יודעת על מה מדובר – מצרפת קישור לעמוד הפרקים של הסיפור:

לחצי כאן לכל הפרקים

כמובן שלא יכולנו לפטור את מוריה לדרכה מבלי לשאול אותה מספר שאלות, ולכן איפשרנו לכן להעלות שאלות בפרק האחרון.

מוריה החרוצה (כמו תמיד) השיבה לנו מיד, וכולנו תודה על הסיפור המקסים והאיכותי, ועל השיתוף כמובן ?

יש לך רעיון חדש למדור "רק רציתי לדעת"?

שלחי למייל המערכת: posts@shutafotbaderech.co.il

יש משהי מהתגובות שיצא לך לחשוב עליה¬ בעקבות התגובה שלה לסיפור שלך..?
כן, רק פעם אחת וצדקתי אבל לא מתאמצת יותר מידי בשביל לנחש מי עומדת מאחורי השם, העיקר שהגיבו

לקחת השראה מסיפור כלשהו?
מסיפור כלשהו? לא ממש, אבל הסיטואציות הם די נפוצות אז כנראה שזה נשמע כאילו נלקח ממקום אחר… (מקווה שלא;)) אבל כן לקחתי השראה מעצמי () כי חזרנו בתשובה, על כל הנושא של חזרה בתשובה, התמודדויות ווואט אבר

את מכירה את הספרים של ליבי קליין? את כותבת ממש בסגנון דומה.
ברור! מחמיא לי 🙂

זה יצא לאור בספר?
וואי חלום שלי! מקווה שכן אבל יש קצת מניעות ועיכובים.. אעדכן

את תכתבי לנו עוד סיפור שנהנה עוד מהכישרון שלך??
פחות.. ספרים חרדיים לצערי דורשים הרבה כאבי ראש ולחשוב פעמיים לפני כל משפט, קיצור מה שחסר לי עכשיו חחח…

איזו דמות הכי אהבת?
שאלה מאתגרת הממ… מיכל, נפתלי, דבורי ויהודה וגם את טימי המתוקי, בקיצור את כולםם… אולי יותר נכון להגיד שהתחברתי לדבורי ולמיכל:)

כמה זמן לקח לך לכתוב את הסיפור המדהים הזה?
בתוך שנה. אבל היו לי הרבה מאוד הפסקות

מה המסקנות שלקחת איתך מהפרסום באתר, מהתגובות שליוו אותך?
מסקנה חשובה!: כל מילה יכולה לרומם את הבן אדם או להיפך… כל החיזוקים של הבנות נתנו לי את המוטיבציה להמשיך. בהתחלה אמרתי שאפרסם רק פרק אחד ונראה מה התגובות וכמו שראיתן המשכתי לפרסם בזכותכן , וחימם לי את הלב לדעת שבנות ממש מחכות כל שבוע לשני פרקים ומגיבות. אבל אין ספק שכל הבנות שהעירו לי על הספר רק האירו יותר אותו.

מה היית ממליצה למי שרוצה גם כן לכתוב סיפור ארוך?
עבודה קשה, לא מכחישה, אבל כיפית ומספקת ב-ר-מ-ו-ת! ממליצה לכל אחת. עצם המחשבה שוואלה כתבתי ספר ואולי יום אחד הוא יש. לי בספרייה אימלה ואבאלה

מי עזר לך בכתיבה? בהתלבטויות?
אנוכי ובכל הקטע הזה של רפואה אז חברה:)

מה עוד תרצי לשתף אותנו ולא שאלנו אותך?
יכולה רק להגיד שהמסקנה שלי מהספר זה לא לברוח מהתמודדויות ולנסות להתעלם מהם, אלא להתמודד איתן ולצלוח אותם! זאת דרך ארוכה אבל קצרה ומספקת

אוהבת אותכן ברמות, ואתגעגע (אני מרגישה כאילו שאנחנו מכירות בכלל).