את רצה מ..? או רצה ל..?
תחשבי על זה רגע.
ותנסי לכתוב משהו שמבטא את זה.
שיר, סיפור או.. אגדה;)
אחת שר(ו)צה
רצה..
מרגישה משוחררת.
אוחח, כמה שזה יכול להיות כיף!
פשוט לרוץ,
ככה סתם,
בלי מטרה.
בלי לחשוב מה ההשלכות,
מה התוצאות,
מה המטרות.
פשוט.. שיחרור.
—
חוזרת מהריצה.
רוצה עוד.
ועוד.
—
תכל'ס, לא.
מה המטרה?
איפה הקצ'?
מה העניין?
לרוץ סתם בלי מטרה?
זה כיף, ומשחרר.
מידי פעם.
אבל כל החיים??
לא רוצה לבזבז אותם כך!
—
תחשבי על זה.
די לריצות.
אחרי סתם דברים.
בלי מטרה.
קומי, תעשי משהו.
מועיל.
עם מטרה.
טובה, ונכונה.
מבטיחה לך,
תרגישי הרבה יותר משוחררת.
הרבה יותר כיף.
בהצלחה!
עפה
אני רצה.
כל החיים.
אני רצה במן שרשרת
קסמים שלא נגמרת.
אני רצה ממני, אני רצה אליי,
לא נותנת לי רגע לנוח,
להישיר מבט למציאות.
רצה אחרי מטרות,
מנסה להגיע ליעדים,
אני רצה ולא חוזרת.
אני רצה ונופלת,
נופלת וקמה,
קמה ונופלת
נופלת ונשברת, וקמה.
'טיפוס' לא שגירתי
אני רצה ל…
אני מתחילה כל בוקר בריצה!
בהתחלה ריצה לאוטובוס
ואז ריצה לרכבת
ובסופו של דבר ריצה לבית הספר…
אומרים שריצת בוקר מאד בריאה
אז ראיתם איזה בנאדם בריא אני??
איילאל
הלם.
רצה רצה, רצה.
הילד בבית החולים- ולא- זה לא הגיוני שהוא ימות עכשיו!
ל א! ללללללאאא!
עוד שתי דקות הניתוח- והרופא אמר שאם הם לא מגיעים בזמן- הוא הולך.
עד כמה יכולים רופאים להיות אכזרים? עד כמה?…
שלושים שניות, והיא צריכה להספיק לרוץ עוד שני רחובות ארוכים ועמוסים.
אלוקים, די, די!
הרגליים כואבות, הלב דופק במהירות.
והזמן. אוי, כמה שהזמן יקר.
עשר שניות.
היא רצה.
תשע.
היא מתנשפת.
שמונה.
היא מועדת על אבן בדרך.
שבע.
היא מקבלת מכה יבשה מקיר הסמטה.
שש.
חמש.
ארבע שלוש.
בנין בית החולים עומד מולה.
והיא רק צריכה להיכנס אליו.
רגלה הראשונה מונפת פנימה בהקלה- ו…
הרופא יוצא מפתח בית החולים כשתיקו הרפואי תפוס בידו.
"הא!" זוהי ההברה היחידה שיוצאת מפיה.
הרופא מניד לה לשלום והיא נוחתת על רצפת בית החולים.
נגמר הזמן.
בן אדם יכול לרץ בחיים הרבה. לרוץ ולא לגמור.
אך כאן- היא על הסף….
דבש
רצה, רוצה, רצון.
רצה אחרי מבחן
בגרות
אחים
משפחה
זום
אולי את כבר לא, אני כן
עדיין.
רוצה, לטוס
לארץ
לא יכולה.
החברות בכיתה,
כולם
אני בזום.
ואם לא הבנת
אני בבית,
בשליחות.
עושה את הרצון,
של ה'
של הרבי.
גם כשזה מאתגר.
גם כשלא רואים אנשים
שאני רוצה לראות.
אז אולי.. אני רצה
אחרי הרצון
לא של עצמי, לא הפעם.
כי עכשיו התפקיד
ובעצם כבר 4 חודשים
זה להכיר את האחים,
להכיר את הבית,
להכיר את השליחות
את הרבי מתוך ובתוך השליחות.
עכשיו התפקיד,
זה קייטנה לילדים בקהילה
ושוב, בזום.
לרוץ אחרי הרצון של הרבי.
בונה את סיפור חיי
אני לא רצה ולא הולכת
הזמן רץ וחולף לו
השמש רצה הולכת
והיא שוב חוזרת
הם רצים ואותי שוכחים
משאירים אותי בעבר
ובמקומי מגיעה מישהי חדשה
מישהי יותר חזקה ויציבה
האני של עכשיו
אין בשיר הזה חרוזים אבל זה מה שיצא לי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
איילאל… לא שלחת בפעם הראשונה??
שלחתי שש פעמים:)
נכון עצוב?
איילאל, נוראא!!
אפשר הסבר?
עצוב שככה חרצת את דיני לאכזריות, את בכלל לא מכירה אותי!
אחת שרוצה- זה מדהיםם!! אהבתי!!?
איילאל- ואוו הכתיבה שלך זה משהו מהמםםם!!!! וכל כך כואב הסוף…
בונה את סיפור חיי- אוהבת אותך!!?
??
אחת שרוצה- אהבתי את המשחק עם השם;)
כתיבה מהממת, ומסר עוד יותר.
צריכים מטרות בחיים.
עפה-אל תרוצי- תעופי!!!
אני בטוחה שהדרך תעבור לך הרבה יותר חלק;)
טיפוס לא שיגרתי(הנחתי שיש לך טעות הקלדה בשם;)- בן אדם בריא מאוד!!
עכשיו חופש אבל, את עדיין שומרת על זה??
איילאל- אמאלה, צמררת!! כתבת בצורה מאוד יפה.
דבש- יפה!! וואו… אהבתי את השילוב הגאוני של הריצה והרצון!!
מדהימה!!
בונה את סיפור חיי- אין בשיר הזה חרוזים… אבל הוא עדיין יפה מאוד!!!
הזמן משנה את האדם זה בהחלט, מתתבגרת??;)
הריצה מהמיטה כשאני קולטת שעוד דקה שקיעה ולא התפללתי מנחה נקרא????
כן. מצממר.
וזה היה ברגע.
סתם כתבתי לכתוב בפעם השלישית וכתבתי עוד פעם. והשראת הרכב שהסתובב והודיע על נפטר חדש.
ואני הכרתי את הנםטר הזה, וידעת שהוא לא הספיק לרוץ הרבה בחיים. פספס המון.
וזה מה שיצא לי:(