תפריט
תמיד יש את המשפטים שחוזרים עליהם כל החיים.
מאז שאנחנו קטנים ועד עכשיו.
אל תשמרו בבטן, תספרו הכל לאמא.
בתור ילדה, תמיד ניקרה בי המחשבה,
את מי משתפת ילדה ללא אמא?
שגדלתי הבנתי.
לא חייב להיות ללא אמא כדי לא לשתף אותה..
אם היא אמורה להיות הדמות שאמורים לשתף אותה אז אצלי זה התפקשש.
היא לא יודעת עלי כלום. נאדה. גורנישט.
אני מספרת לה דברים רדודים. שיטחיים. בסיסיים.
לא מצליחה יותר מזה.
כל לילה אני מנסה לחשוב אילו מילים בדיוק אני אגיד לה,
מסדרת משפט, משמיטה מילה, מוחקת הכל ומנסה לסדר מחדש.
יש לי בראש משפט מוכן, צריך עכשיו כח נפשי וגם פיזי..
הנה, זה הרגע תגידי, יש לך משפט מוכן,
"אמא, אנ… טוב, עזבי לא משנה…"
שוב ושוב ושוב זה חוזר על עצמו..
וכל פעם אני מנסה ומתאכזבת מחדש.
ופשוט הבנתי, יותר מתאים לי לשתף חברות.
וזה לא תמיד קל, בכלל לא.
וגם עם חברות אני לא משתפת מה שבאמת מציק לי..
ואז יוצא שהלב שוקל יותר ממני…:(
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אז אולי אפשר לשנות את המשפט הבסיסי? אל תשמרי בבטן, שתפי מישהי מבוגרת, מוסמכת?
וגם, מה יותר מפריע לך, שאת לא משתפת את אמא שלך או שאת לא משתפת אף אחת?
את צודקת, שבגיל ההתבגרות בדר"כ קל יותר לשתף חברות. אבל זה לא מוציא את המבוגרים מהמשוואה…
אולי בכתב יהיה לך קל יותר להגיד מה את מרגישה? (או להגיד לאמא שלך, שקשה לך להגיד – ולתת לה לכוון אותך)
אוף אני מבינה את זה…ככה אני בדיוק.
אין לי כ"כ חשק לדבר איתה.
אני לא רוצה לומר לך לוותר עליה וללכת לשתף מישהו אחר.
כי היא הבן אדם שהכי שווה להשקיע איתו בקשר.
אמא לא תהיה פעמיים.
וצריך לדעת לנצל!
בנתיים תלכי למישהי אחרת לדבר איתה.
אולי תדברי איתה גם על הנושא הזה .
בהצלחה ❣️
וואי איזה נשמה את🥲🥲
איך אלוקים אוהב אותך…
יש לי חברת ילדות כזאת אז אני מזה מבינה אותך…
אני לא יודעת מה עושים במצבים כאלה
בעקרון אמא שלי מבינה אותי עד שהיא לא..
(כנראה כדאי לשתף מורה או לספר למישהי אחרת שקשה לך בזמן האחרון בכללי ושרצית שידעו מזה..)
אבל אני שולחת לך מלא מלא אהבה מרחוק וחיבוקים , ושתדעי שאת לא לבד..❤️❤️❤️❤️
וזהו.. אוהבת🥰😘
גם אני לא מצליחה לשתף אנשים.
אז אני משתפת את ה'🥰
אעעאע כתבת אותי.
כבר כמה חודשים שאני חייבת חייבת להגיד לאמא שלי משו. וכל הזמן אני מחפשת הזדמנויות ומכינה משפטים, ואז מגיעה הזדמנות ואני קופאת במקום.
וכבר שלושה חודשים שנמאס לי להבטיח לעצמי שהשבוע אני אומרת וזהו.
וכבר שלושה חודשים שאני מבטיחה ולא מקיימת.
וכבר שלושה חודשים שהיה יכול להיות לי טוב יותר- אם רק הייתי אומרת.
אינלי מה להגיד לך. רק שאני מאוד מזדהה ומבינה.