למה זה קורה לנו?!

הוא היה בידיים שלי עד שלפתע החלו התפתלויות בליווי קולות חשודים.

זו שלידי הציעה עזרה. לקחה אותו ליד אחת, העבירה לשניה, הכל היה שקט ורגוע.

לא ארכו הדקות וכולם סביב השולחן שמו לב שכבר אי אפשר לדבר בנחת, אז מישהו נוסף קם ולקח אותו אליו.

עד מהרה ראינו אותו מתפרצף, ומניף לגובה.

הבנו שהמצב לא ממש משתפר.

ושוב הצעתי את עזרתי.

הצלחתי קצת, אבל לא להרבה זמן.

כי כשלתינוק צומחות שיניים, לא נוח לו. וכואב לו. ולא ממש אכפת לו בידיים של מי הוא נמצא ואיזה פרצוף מצחיק עושים מולו.

הוא צורח ומתפתל.

המסכן המתוק.

*

כולנו הבנו את זה, שזה לא באמת משנה.

ובכל זאת, כשמענדי הקטן בכה והתפתל כל אחד מאיתנו סביב השולחן היה בטוח שאם הוא יהיה בידיים שלו – הכל יהיה בסדר.

למה זה קורה לנו?! 🤔