תפריט
ולא כי יש לי הרבה שיחות
טוב אז אני (כמו חצי ממכן בטח) מכורה לפלאפון החמוד שלי וקשה לי מאוד להתנתק ממנו להרבה זמן… לפעמים זה מעצבן אותי ואני מרגישה סתומה אז אני מתאמצת להרחיק אותו ממני, לכבות את הפלאפון, להחביא אותו וכל זה. הרבה זמן לא הבנתי את עצמי.
אולי זאת הסיבה שכל כך הרבה שעות בחופש הזה הייתי סגורה בחדר איתו?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואוו איך שאני מזדהה איתך!! פשוט בול אני!!!!
מעניין אם יש מה לעשות עם המצב הזה. האם הוא ניתן לשינוי..
אם מישהי חושבת שכן, אשמח שתשתף אותי ותאמר לי.
וואו. כתבת ממש יפה תלמידה מהצפון
ואני, שאלת איך לשנות. אז לדעתי צריך לטפל לא בכמות השעות שאת על הטלפון אלא על שורש הבעיה. לא לברוח ממנה. אל הטלפון
ואיך לדעת אפשר לטפל בזה?
לחשוב. לשבת ולחשוב למה נמצאים על הפלפון ככ הרבה זמן. איך מטפלים? תלוי מה הבעיה. יכולות להיות מלאא אפשרויות עם מלאא עוד יותר דרכים לטפל בהן.
לא טיפלת בבעיה. הבעיה היא שאני בגיל ההתבגרות, במבחן קיבלתי ציון לא כמו שציפיתי, יש עוד מבחן, חווי לא אמרה לי שלום, איציק הקטן מנדנד, ואין לי כסף וחברות לצאת לקניון. זה הבעיה, לא 'למה אני על הפלאפון'
גמילה
מה שאת אומרת זה כל כך נכן, והכי יפה זה שאת מודעת ברמות, מודעת לזה שאת איתו, מודעת לזה שאת כרגע לא שולטת בו ומודעת גם למה
לפי דעתי הדבר הכי חשוב כדי שהפלפון לא יהפוך להיות מקשה אחת איתך (או לפחות יסיק להיות כזה) היא להתחיל למלא את היום שלך בכל מה שאת אומרת שהוא נותן לך:
תקבעי עם חברות לצאת ואל תקחי את הפלפון! (מספרי חרום יודעים בע"פ..), תכיני משהו טעים לכל המשפחה, זה נותן המון סיפוק וכו'
נראה לי העיקון מובן, כשיש לאדם דברים נוספים שממלאים אותו הוא פחות עסוק במה שהוא לא רוצה ליות עסוק
בהתחלה תרגישי שאת מסתובבת סביב עצמך, זה בגל שהיית מכורה וא לא רגילה למלא לעצמך את היום, אבל אל תכנעי, קחי דף ועט ותכתבי לעצמך לפחות עשרה דברים שאת אוהבת! (לא מטלות) לעשות ופשוט תתחילי להנו מהחיים
זה עובד, בכל סוגי ההתמכרויות, מניסיון
היי
וואו,
מדהים מה שאת כותבת..
אני הייתי מגדירה אתזה במשפט אחד
קחי את הקטע הטוב שבו:
ידיעת המחלה חצי תרופה.. אני לא מדברת על החלק הראשון של המשפט אלא דווקא לחלק השני. לתרופה.
חצי מהרפואה כבר אצלך, את מודעת, יש בך רצון לשינוי.
אגלה לך, בין השורות במכתבך רואים אתזה בולט-האהבה שבפלאפון, הסיפוק והתעסוקה,הם לא אמיתיים, זה בלוף אחד גדול. שקר.
את יכולה לבכות במיטה ולשלוח סמיילי צוחק,קרה לך כבר?
אמרו לך על משו שהוא מושלם ואח"כ העבירו לקבוצה השניה ולא בדיוק נישארו עם הדעה הזאת,אהה?
מוכר או שאני מחדשת?
זהו.
אז אתזה את כבר יודעת.
מה עושים עכשיו?
בכל זאת אנחנו בני אדם ורוצים ופשוט צריכים
צריכים אהבה
צריכים הערכה
צריכים מילה טובה
ובאמת הפלאפון מספק אתזה
אז מה עושים עם הסתירה הזאת?
בגלל שאנחנו אנשי אמת ורוצים אמת אי אפשר להיות בסיפוק אמיתי מאהבה דרך הפלאפון מהערכה דרך הפלאפון.
אנחנו רוצות את האמת!!
קחי דף ועט,קצת מוזר להחזיק את החפץ הקשיח והאורך הזה אחרי ככ הרבה זמן שלא ניפגשנו,
לא נורא.. תתרגלי.
ועכשיו תכתבי..
לכתוב? לא להקליד??
כן כן.. חלק מתהליך הגמילה..:)
תכתבי כל יום שתי דברים או יותר,דברים שאת טובה בהם, דברים שהיו לך טובים, דברים שהיו לך טובים באותו יום,
כל יום שתי דברים מכל דבר.
אפשר יותר אפשר פחות
ואפשר בכלל לא
אבל אם את רוצה את האמת
אם את רוצה אהבה אמיתית
הערכה אמיתית
סיפוק אמיתי
זה רק אם תתחברי לאמת של עצמך
חנה מהמם תודהה
עזרת ליי
וואו….
אז זה טוב או לא טוב???
בפוסט זה נשמע שכן… למרות שבפועת הוא לא. כע זה גם סוג של באייה מהמציאות…