למה את עצובה ילדה?
אני מסתכלת על הפנים שהשמש שרפה,
מה הפעם בעייתי בתחילת שנה?
הפחד? החברות? השמחה?
אולי זאת המחנכת הקשוחה?
אבל השנה זאת מורה ישנה…
למה את מתחמקת ממבט ישיר?
את לא רוצה שעליך אכתוב שיר?
ומה עם התלבושת?
הבנתי שהיא הפעם לא תואמת…
והספרים עדין לא עטופים,
לכפות על הקרעים…
ואין לך תיק מכובד,
אבל את לא לבד
למה פניך כל כך רעים?
מה חסר לך בחודשי הקיץ החמים?
אני יודעת שהתחמקתי ממבטך
פחדתי לפגוע ברגשותיך
אני יודעת שליבך גדוש בדמעות
כל כך הרבה זכרונות…
אבל אני יודעת שנפגעת
שחיפשת הבנה במבט
סליחה שלא שזרתי בצמותיך פרחים
סליחה שלא לקחתי את עינייך לאות מרחבים
סליחה שלא טיילת כאהבת נפשך
בין הצפון לדרום וההמשך…
שלא הלכת יחפה
שלא נגעת בכל פינה
אבל עכשיו מגיעים החגים
בהם אנחנו מתקדשים
בהם הפעם אני בטוחה
יהיה לי זמן אליך
זמן להרים את ראשך
לבדוק את מצב דמעותיך
זמן לחבק וללחוץ על הפצעים
זמן להקדיש לחיים
אז למה את עצובה ילדה?
אני מסתכלת על הפנים שהשמש שרפה,
נתנה לך נשיקה
לתחילת שנה, אהובה
כי העולם אוהב אותך
מחייך אל חיוכך
כמים הפנים לפנים
כן לב האדם לכל הברואים….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
וואו.
אמאלה. איזה כתיבה ואיזה מהממת שאת.
קולע.
😢🙃
יסולאל, מהממת שאת.
הכתיבה שלך יפה!!
ומקווה שתחילת שנה
עברה לך בטוב🤗.
"כי העולם אוהב אותך"
אוהב אותך מאד מאד!
רק תפתחי עיניים לאלה שסביבך..
מהמם
ואואו
ממש כתבת עלי תשיר
מטורףףףף