תפריט
יודעת שהמאמץ שווה, אבל רוצה שיהיה קל יותר. רוצה לראות.
25 שנה שעברה ואני מעולם לא זכיתי לראות, לקבל מטבע או דולר מידו הקדושה..
להביט בעיניו החודרות שזעזעו וטלטלו את כל מי שצפה ואפילו לא דברתי על יחידות או התוועדות, בטוחה שאם רק הייתי נולדת לפני 30 שנה או יותר הכל היה פשוט יותר. כן, אני יודעת שתמיד אומרים לנו אתם מקושרים אפילו יותר מאיתנו אבל זה לא מנחם אותי!! אני רוצה לחוות, להרגיש את הקדושה ממש ולא להתאמץ לשחזר אותה בצפייה בסרטונים או בכניסה לאוהל למעין יחידות. נכון, גם פעם לא כולם שמרו וקיימו הכל כל הזמן אבל כנראה ששמרו יותר אולי רק מהפחד. אני מבינה בשכל שהעבודה שלי קשה יותר ולכן גם שווה יותר ואני באמת אוהבת את הרבי ורוצה לעשות הכל בשבילו, לא סתם אני נכנסת למקום הההתנדבות שלי ומתקבלת בקריאות "הנה החבדניקית הגיעה, מה התאריך היום?" אבל ברגש אני לא רוצה ככה, לא רוצה להתאמץ, רוצה להיות חוסיד של הרבי, פשוט לראות את פניו ולהתבשם מהקדושה. יודעת שאנחנו כאן בשביל להתאמץ ולעבוד אבל זה לא פייר.
למה אנשים שלא שומרים מצוות בכלל ויצאו נגד הרבי זכו לרגע הזה האישי מול הרבי ורק אני לא?!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
צודקת!!!
זמ מזה מבאס ועצוב..שיש אנשים שראו תרבי ולא מעריכים אתזה כמו שאת או אני היינו מעריכות..
אז למה? למה הם זכו? במה הם יותר טובים ממנו?
אבל יאלההה אחותי עוד שניה הרעבא מתגלה… שאלי אותו!
מכירה את ההרגשה הזאת…
אבל, בנות. הם זכו לראות את הרעבע שזה משהו כל כך טהור ואלוקי..
ואת ואני זוכות להתקשר לרעבע ממש!
כשאת לומדת שיחה של הרבי, יוצאת למבצעים, לומדת את השיעורים היומיים, את מתקשרת לרבי כפשוטו!
זה נכון שלפעמים את אומרת לעצמך, למה? למה אני לא? אז ברגע כזה תחליפי לך את המחשבה. איך אני יכולה להתקשר עכשיו? ברגע כזה, תלמדי שיחה של הרבי, תלכי למבצעים וכל מה שמקשר אותנו לרעבע.
בעז"ה נראה את הרעבע עוד היום בעיני בשר!
טוב על זה לא חשבתי לקחת את ההרגשה ולנצל אותה למשהו בקדושה
תודה עקשנית
עקשנית אני מצטרפת!! ככ נכון מה שאמרת
מזדהה!!!
זה ממש הרגשה של פיספוס…
רוצה לראות את הרבי באמתתת!!!
מזדהההה ❤❤❤נגעת לי בלב
וואווו את כלכך צודקתתתתתתתת
אבל תחשיבי על התקופה שאחרי אדר תשנב…היה להם פי 1000 קשה…ואחכ בג' תמוז…
ואנחנו? אנחנו נזכה בעזה להביא את המשיח וביחד איתו את הרבי לתמידדדדדדדדד
איזה מהממת!!
רצוננו לראות את מלכנו!!!!!
????
לגמרי מזדהה איתך ומאמינה שכל אחת פה מזדהה
וכל הזמן אומרים לנו אתם דור הגאולה וכו, אבל רוצות כבר לראות!!!
עקשנית תודה רבה על ההוספה, ממש חשוב! שאת ההרגשה הזו נדע למנף לעשייה שתזרז את הגאולה, עוד היום אמן!
אמאלה איזו כתיבה!! אבל מעבר לזה – זה כל כך אמיתי וזה ממש כואב וגם אני שואלת את עצמי לא פעם למה כולם כן ואני לא????
רק אני אצא מהכלל ואכתוב. מהזה יעזור לחשוב על מה שאנחנו לא?
נכון זה קשה זה מבאס זה מכאיב זה כואב. הכל. נכון.
אבל זה ישנה משהו?
זה יעזור לנו יותר לשמוח?
יותר לעשות את המוטל עלינו עכשיו? לקבל את משיח?
כנראה שלא.
אפשר להסתכל על זה בתור אוף.
ואפשר לקחת את זה ולהסתכל מהכיוון השני.
אשרינו שלמרות שיש העלם של 25 שנה ולא זכינו לראות את הרבי בעיני בשר.
אנחנו עדיין שליחות ברחבי תבל
אנחנו עדיין חסידיות ומקושרות
עדיין נהנות ושומרות ומעריכות מאוד מאוד וחולמות על דולר ומטבע מהרבי
אשרינו שאנחנו עדיין יוצאות למבצעים ומקרבות יהודים
אשרינו.
אנחנו דור השביעי
דור הגאולה
הדור הכי קשה מכל הבחינות
אבל הדור שיכנס ברגליו ובימיו לימות המשיח.
אשרינו שאנחנו עדיין כותבות לרבי. עדיין טסות אליו ושואבות ממנו דליים של שמחה וכוחות. ממלאות את הבקשות שלו. הנפשיות. המעשיות. אנחנו מקבלות החלטות טובות ויושבות בהתוועדויות. אנחנו יוצאות למבצעים ומקרבות עוד ועוד יהודים.
אשרינו שזכינו להיות חסידים של הרבי.
הלוואי שנזכה להיות חסידים של הרבי.
תדעו לכם. שבימות המשיח. נצטער ונכאב כמו שהרבי אומר שלא פעלנו מספיק. ועוד יותר מה שכן עשינו. כל הדורות הקודמים יקנאו בנו. (נהיה ננס על גבי ענק זה נכון) אבל הגאולה. הגילוי אלוקות בפשטות בעולם תהיה דווקא בזכות המעשים הקטנים שלנו.
לא לשכוח. חסידות.
ויאללה לגאולה:)
ככה! ככה אנחנו לא!!!!!!!
אנחנו לא רואים , ולא שומעים ולא יודעים אבל ככה הרעבע רוצה.
הוא רוצה דור אחר…
שלא ירצה את החיוך שלו,
שלא ירצה את הדולרים שלו,
ושלא ירצה את הקירובים שלו,
אלא דור שירצה אותו בעצמו!!!!!!!!!!!
דור שירצה שיהיה לרעבע טוב, שיהיה נחת ממנו, דור שירצה רק את הרעבע!
ואנחנו יכולות לעשות את זה!!!!!!
אז יאללה נתפח לעצמנו על השכם ונמשיך!
למה אני לא?!?!?!? למה?
זה כל כך נכון ומעצבן!!!
פשוט כתבת את המחשבות שלי