לכל זמן ועת. ועט

לְכָל זְמַן וְעֵת.
וְלֹא בְּכָל זְמַן,
יֵשׁ עֵט.

וּכְשֶׁעֵטֵי מַמָּשׁ בְּהֶשֵּׂג יָד,
הָרַעֲיוֹן כְּמוֹ חוֹלֵף לוֹ מִיָּד.
פּוֹרֵחַ וְנֶעֱלָם בְּמַעֲמַקֵּי זִכְרוֹנִי,
וּלְהַצְלִיחַ לִדְלוֹת אוֹתוֹ מִשָּׁם,
נוּ, זֶה מַמָּשׁ דִּמְיוֹנִי.

וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים
כְּשֶׁאֶתְיָאֵשׁ כְּבָר מִלִּכְתֹּב,
יָצוּץ לוֹ פִּתְאוֹם הָרַעֲיוֹן,
יַעֲלֶה הוּא מִן הָאוֹב.
וּכְמוֹ יַזְכִּיר לִי,
שֶׁגַּם לוֹ הָעֵט,
יֵשׁ עֵת,
הַמְּדֻיָּק לוֹ.

לְכָל זְמַן וְעֵת,
עֵת לֶאֱהֹב,
עֵת לַחֲשֹׁב,
עֵת לָתֵת.
וּלְעֵת לוֹ מְחַכִּים כְּבָר שָׁנִים,
עוֹד לֹא נִלְאוּ אַלְפֵי עֵטִים מִלִּכְתֹּב.

וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים,
שֶׁכְּבָר תֻּדְגַּשׁ הַסְּאָה,
וְתִמָּאֵס עָלֵינוּ צִפִּיָּה,
הוּא יוֹפִיעַ בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ
מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּדוֹרוֹ,
בְּדוֹרֵנוּ.
וְיִגְאַל אוֹתָנוּ, אָמֵן.

וְאָז אוּלַי נַשְׂכִּיל לְהַפְנִים,
שֶׁלֹּא הַכֹּל בְּשַׁלִּיטָתֵנוּ.
וְגַם אִם כָּךְ חָשַׁבְנוּ שָׁנִים,
יֵשׁ כָּאן מַנְהִיג לַבִּירָה.
אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ,
וּבִּתְבוּנָה הוּא מְשַׁנֶּה עִתִּים,
וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ,
כִּרְצוֹנוֹ.