לומדת בכפר

וזו החוויה שלי משם
זה הולך להיות קצת מסגיר, אבל אני מקווה שזה יהיה שווה…
לא משנה איך קוראים לי ואני לומדת בכפר חבד.
שניה לפני שאת חושבת מה שאת חושבת על הכפר, תקשיבי מה החוויה שלי משם.
אני לא גרה שם, אם שאלתן.
הגעתי מבי"ס קטן וחמוד לתיכון ענק עם חמש כיתות.
הייתה לי בחירה להגיע לשם, ועד עכשיו אני לא יודעת למה בחרתי ככה.

התחלתי ט'. וזה היה ממש קשה
בי"ס ענק, חמש כיתות של תלמידות שאני לא מכירה כמעט אף אחת, ואת כמות המורות לא דמיינתי…
וגם לי היו דעות קדומות על הכפר. לא ממני, חברות וכולי.
אז עברה עלי שנה של ט' עם חברה שלי מהיסודי, וזה היה בסדר. הייתי בעיקר איתה ובלימודים.
וכמובן שהתלוננתי בלי סוף על הבי"ס:)
ואז הגעתי לכתה י'. וחברה שלי עזבה. היה לה קשה עם סוג המסגרת הזו.
וככה התחלתי י', כשאני מנסה להכיר את הכיתה שלי יותר מקרוב…
ועדיין נשארתי עם כל מה שחשבתי על הכפר.
הכרתי קצת יותר את הכיתה שלי וגיליתי שהן דווקא נחמדות.
בשבת מחנה של י', בלילה, הסתובבנו קצת, וראיתי למטה בנות שיושבות על הרצפה ומתוועדות. סתם. למרות שהייתה התוועדות קודם.
זה משהו שהכרתי רק מהקעמפ.
והצטרפתי.
והיה מדהים.

וכנראה שלא שמתי לב, ובמוצאי שבת, כשחזרתי הביתה ואבא שלי שאל איך היה, אמרתי שהיה ממש כיף ואיזו שכבה טובה יש לנו!
ואבא שלי מכיר טוב מאוד את ה'תשבחות' שלי עד אז…
והיה גם פסטי. אני בד"כ לא ממש מקשיבה לתוכן, אתן יודעות…
אבל הפעם קצת הקשבתי. הרעיון היה להכיר תודה.
ושמתי לב שאני מנסה קצת יותר לראות איך השם כל כך טוב אלי וכמה טוב לי.
אני רק אגיד שעכשיו אני יודעת שהשכבה שלי מדהימה. והכיתה שלי – הכיתה הכי טובה. אין עליכן!

לא אגיד לכן שאני לא מרכלת על הביס, כי אני תלמידה אחרי הכל:)
ואני בהחלט חושבת שיש הרבה במה להשתפר, באווירה, ביחס,
אבל אני חושבת שאני מסוגלת לשמוח בזה שאני שם. להמשיך להתלונן לא היה עוזר, והיה סתם הורס לי את התיכון.
אני בטוחה שיש כאן בנות שזיהו, אם בא לכן אתן יכולות לשאול:)
אז תודה למי שקראה ואני מקווה שזה יהיה לתועלת.
בהצלחה:)