להתאוות זה דבר נפלא

היי מקווה שאצליח להסביר את עצמי, אני באמת לא רוצה להישמע כופרת, אני פשוט רוצה להבין. מצד אחד ,תאוות זה אסור וצריך להתגבר עליהן וזה ומצד שני ,הקב"ה נתאווה לדירה בתחתונים. בריאת העולם הייתה תאווה של הקב"ה. השאלה שלי היא בעצם למה לו מותר ולנו לא?? (ואם אין לנו מה להשוות את עצמנו לקב"ה, וללמוד ממידותיו, אז איך "הוא רחום אף אתה היה רחום.. הוא חנון.. אף אתה.."?
תודה שיש מי ששותפות בדרך:)

שלום יקרה!
שמחה לקרוא את מה שכתבת. שאלה מצוינת. עצם המחשבה על הנושא מעידה שאת בחורה חכמה שרוצה להבין ולהתחבר מבפנים למה שהיא עושה.
את שואלת למה להקב"ה מותר להתאוות ולנו אומרים שצריך להתאפק. ואם בעצם אנחנו צריכות ללמוד מהמידות של ה' – למה שלא נלמד ממנו גם להתאוות?

חשוב להבין
שתי נקודות שחשוב להבין:
1. מהי תאווה
2. ההבדל בין התאוות שלנו לתאוות של ה'

נתחיל בנקודה הראשונה – מה זה בעצם להתאוות? זה דבר טוב או רע? התשובה היא – תלוי.

כמו שלסכין ולפצצת אטום (דוגמאות לקוחות מתשובה של הרבי לילד) אין מעלה או חיסרון כשלעצמם, והשימוש בהם הוא שמגדיר אם הסכין או האטום הם חיוביים או לא, כך גם לתאווה. המושג 'תאווה' היא ניטרלי –תלוי מה עושים עם התאווה.

באופן החיובי – להתאוות זה דבר נפלא. הרצון הבסיסי שלנו לשרוד מונע מתאווה לחיות ולהיות כאן בעולם. אדם חי – מתאווה ורוצה דברים, הוא לא נשאר באותו מקום ותמיד שואף ליותר. וזה מעולה, כי לאדם כזה עם רצון ותאווה יש ריצה ופעילות שמקדמת אותו ועושה טוב לעולם.

באופן השלילי – התאווה הולכת למילוי רצונות שמורידים את האדם למטה. התאווה גורמת לנפש ללכת ולהיות במקומות אסורים ומיותרים. המוח והזמן של אדם כזה מלאים בריצה אין סופית אחרי רצונותתשוקות שעושות לו בסופו של דבר רע וגם לא מועילות לסביבה.

איך נדע לזהות אם התאווה חיובית או שלילית?
פשוט מאוד, לפי כיוון של התאווה:
אם התאווה היא מבפנים החוצה, התוצאה חיובית : יש תאווה לתת. להשפיע, לתרום משהו משמעותי. האדם לומד להיות נותן, לבנות, דירה להקב"ה בתוכו ובמחוצה לו ולהשפיע טוב.

לעומת זאת תאווה שהיא מבחוץ לפנים נועדה למלא את התשוקות והחסרים היצריים. התאווה היא לקחת, לנצל, להתעצל. האדם נהיה לקחן, שחושב רק איך לקחת יותר, מהעולם, מהסובבים.

כלומר תאווה יכולה להיות טובה או רעה, זה תלוי בבחירות שלנו. בתחילת הקיום שלנו – אנחנו רק לוקחים. תינוק הוא לקחן ללא הפסקה – אוכל, טיפול, חיבוק – לא מניח לרגע. הדבר היחיד שיש לו לתת זה החיוך האוהב! אולם המתח בין נתינה ללקיחה משתנה עם ההתבגרות ככל שאדם גדל ומתבגר ובמקביל עובד על עצמו הוא נהנה יותר ויותר מהיכולת לתת לזולת.

מעבר לזה בעומק יותר – התאווה היא כח שמניע את הנפש מחזק את היכולות שלנו. הנפש הבהמית מחזקת את הנפש האלוקית בבחינת רב תבואות בכוח שור. התאווה היא מניע חזק שאם אנו רותמים את הנפש הבהמית לרצון אלוקי היא מוסיפה כח בנפש האלוקית. למשל, הנפש הבהמית רוצה שתהיה הרגשה טובה עכשיו. ואת התאווה הזאת הנפש הבהמית מלבישה על ענייני העולם הזה. אך, אם הנפש הבהמית הייתה יודעת שטוב אמיתי ואינסופי זה אלוקות. ושאי אפשר להשוות את החוויה של הטוב הזה לשום חוויית טוב מוגבל שיש בעולם, אז הנפש הבהמית רודפת בכוח הבהמי שבה, בתאווה שבה אחר אלוקות לימוד חסידות וכו’. ואז הנפש הבהמית רוצה ללמוד חסידות בכוח התאווה שבה שהיא חזקה יותר מכוח נפש האלוקית בלבד. וזה הדירה בתחתונים להשתמש בתאווה של הנפש הבהמית לעבודת ה' זה דירה בתחתונים.
אותו דבר לגבי קשרים. זה נעים בתוך קשר לקבל מהשני. אך, כשמגלים את התענוג בנתינה לשני, זה מעמיד את הקשר במקום אחר לגמרי. יש תענוג לקבל ויש תענוג אלוקי בלתת תענוג לשני.

ההבדל בין התאוות
הנקודה השנייה היא – מה ההבדל בין התאוות שלנו לתאוות של ה'.

נראה שאת ב"ה לומדת חסידות, כך שנסביר בקצרה – הקב"ה הוא שלמות ומקור הטוב, אנחנו לעומת זאת – מורכבים נפש אלוקית ובהמית. יש בתוכנו הפכים: חלק אלוקה ממעל ממש וחלק אחר שמושך ומוריד אותנו למטה, לדברים שהם הפך הקדושה.

כשהקב"ה נתאווה לדירה בתחתונים – ברור שהתאווה הזאת הייתה קדושה ונקיה. ולתאוות כאלו – חשוב ללמוד מהקב"ה וללכת בדרכיו להתאוות גם. ויותר מזה – לא רק ללמוד ממנו, אלה להיות שותפים בתאווה שלו: לעשות את העולם הזה לדירה בתחתונים. שדווקא במקום התחתון ביותר, במקום החושך וההסתר הגדול ביותר יחוו את הגילוי, את האור. ההיפוך הזה, מחושך לאור, מהסתר לגילוי, ההפתעה – זהו התענוג. שלו . ושלנו!

לעומת זאת כשיש תאווה שלילית – אין קשר בינה לבין התאווה של הקב"ה. זאת תשוקה של הנפש הבהמית שצריך ללמוד להתגבר עליה לכוון אותה לקדושה. היא מבחוץ לפנים ומזיקה לנפש.

עוד הבדל קטן בין ה' לביננו: התאווה של ה' –יכולה להיות רק קדושה. לעומת זאת – כשלנו יש תאווה – יש מקום לבדוק האם היא מהמקום האלוקי שלי, מבפנים החוצה שרוצה לתת בעולם או ההפך מהנפש הבהמית שרוצה לקחת.

תמשיכי לשאול שאלות ולהעמיק את הידע החסידי שלך, ומאחלת לך להתאוות לעבודת ה', ליהנות ולשמוח!

איתך בדרך, ליבא

editor@shutafotbaderech.co.il