תפריט
דעת.
בשבת האחרונה הייתי בשבת של בנות חב"ד, משתפת בסיכומון ממה שאני זוכרת…
ישנו סיפור מעניין במשנה על רבי חנינא בן דוסא,
אנשים היו צובאים על פתחו על מנת שיתפלל עבור חולים. רבי חנינא היה לוקח את השמות של החולים, נכנס לחדר הפנימי להתפלל, וכשיצא היה מצביע על הממתינים בתור באומרו 'זה חי' או 'זה מת'.
תמוה מאוד!
למה שהתנא יאמר על יהודי, 'זה מת'!!
לחסידות יש ביאור נפלא על זה.
נבין את זה באמצעות סיפור על הרבי:
הגיע על הרבי חסיד בעלז שאשתו חלתה, על מנת לבקש עבורה רפואה. הרבי אמר לו 'רפואה שלימה'. לא סיפק אותו, הוא רוצה הבטחה. ענה לו הרבי 'אענה לך כמו שעונים לחסיד בעלז, אתה רוצה שהמחלה תעבור לרופאה נאצית? אז תגיד אמן!' החסיד ענה 'אמן' בהתרגשות גדולה, ובאורח פלא אשתו הבריאה.
הרב רייצעס פנה פעם לחסיד בעלז ושאל אותו אם הוא מבין את ההקדמה של הרבי 'אענה לך כמו שעונים לחסיד בעלז', והוא אמר כן! סיפור דומה מאוד התרחש עם אחד מאדמו"רי בעלז, שפעל שמחלה של חסיד תעבור אל הכומר, והכומר מת במקומו.
ככה גם רבי חנינא. הוא הצביע על יהודי ואמר 'זה חי'! היהודי יחיה. ו'זה מת', מישהו אחר, גוי, ימות במקומו.
יש רגעים בחיים, בהם אפשר להצביע ולומר 'זה חי'! זה רגעים של חיים אמיתיים. רגעים של חיות, שמחיים. 'וזה מת'! כל שאר ענייני העולם מתים באותו רגע, אין להם משמעות.
ועוד איך….
בתור חתן, הרב רייצעס פגש את הסבא של הכלה שלו ב770. הם התיישבו יחד והסבא שואל אותו 'נו, אז מה זה חב"ד?' הרב ענה לו שחב"ד זה חכמה בינה ודעת, והחל להסביר את המשמעות המוכרת של זה.
ואז הסבא אמר לו בוא אראה לך מה זה חב"ד. הוא פתח בספר תהילים פרק ל"ט בפסוק:
"חם ליבי בקרבי
בהגיגי תבער אש
דברתי בלשוני"
זה ר"ת חב"ד.. כשההגיגים – המחשבות רותחות, בוערות באש, אז דיברתי בלשוני, אז יש את הדעת, החיבור.
זה דעת – הוודאות, לדעת ולהבין אלוקות ברמה שזה יהיה וודאי אצלנו, שזה ירתח, יבעבע.
איך משיגים וודאות?
על ידי ראיה.
נשיא הדור, רואה. הוא רואה אלוקות, רואה את האמת. לו יש את הדעת בשלמות!
אנחנו, שומעות.. לומדות.. זה לא מאומת כמו ראיה.. יש מקום לספקות, לקרירות ולנפילות.
אחד מתלמידי הגר"א, עזב הכל ורח"ל התנצר. בדרך עבר אצל אדמוה"ז כי שמע שהוא אדם גדול, וסיקרן אותו.
הוא שהה קצת בבית מדרשו של אדמוה"ז ורצה להתקבל אצלו ליחידות. אדמוה"ז סירב אבל שלח אותו לרבי מקארלין. כשהוא הגיע לקארלין, יצא האדמו"ר מחדרו ובצעקות ובהתרגשות גדולה שאל 'ואולי כן יש אלוקים בעולם?' שוב ושוב. עד שהבין התלמיד שהוא מדבר אליו, ויצא משם ועם הזמן החל לחיות כגוי לכל דבר.
מעט שנים אחר כך התפתחה תחבורת הרכבות ומסילות ברזל נסללו ברחבי רוסיה. לפתע נודע לחסידים שאחת התכניות היא להעביר את מסילות הרכבת דרך בית העלמין בהאדיטש, ורח"ל להזיז את קבר אדמוה"ז!
החסיד ר' משה מייזליש קבע פגישה עם שר התחבורה, שהיה לא אחר מאשר התלמיד הווילנאי לשעבר, והוא חתם על שינוי התכנית. תוך כדי הוא סיפר לר' משה שהרבי מקארלין הרס לו את החיים. בכל צעד משמעותי שהוא עושה בחיים שאמור להוסיף לו אושר ושמחה, עומדת לנגד עיניו התמונה של הצדיק שואל בלהט 'ואולי כן יש אלוקים בעולם' ו.. הרגשתו יורדת פלאים. מרגיש דיכאון.
הסיפור הזה מוזר!
למה אדמוה"ז שהיה בעל רוח הקודש וידע איזה משפט היה התלמיד הווילנאי צריך לשמוע, למה הוא בעצמו לא אמר לו זאת והיה צריך לשלוח עד לרבי מקארלין!
והתשובה המהממת – אצל אדמוה"ז, נשיא הדור, לא שייך נתינת מקום ל'אולי'!! אצלו זה וודאי. עד כדי כך שאפילו בדיבור אינו יכול לומר אולי!
זהו כוח הדעת אצל נשיא הדור. וודאי.
לכן בשביל לצאת לחומריות העולם מבלי ליפול, חייבים להיות קשורים לנשיא הדור שלו יש את הדעת בשלמות ועל ידי ההתקשרות עמו הוא ממשיך משהו מן הוודאות הזו אלינו. והיא זו שנותנת לנו את הכח.
להיות קשורים לנשיא.
לקבל כוחות.
מה שכתבתי כאן על סמך הזכרון, אז ייתכן מאד שזה לא מדויק, וגם יכול להיות ששכחתי פרטים, מי שיש לה מה לדייק ולהוסיף, תבורך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
37 תגובות
תודה לך מיכל!
סיכומון מהמם לשבת מהממת
איזה כיף לך שאת זוכרת פרטים וזה.. ממש קשה לי. מנחמת את עצמי שהנשמה זוכרת;)
וואו מיכל!
מדהיים!! כתבת בצורה ברורה כ"כ! הניסוח שלך מהמם!
אהבתי מאוד!!!
וואו אשריך!!!
מהמם תודה
חם ליבי בקרבי
בהגיגי תבער אש
דיברתי בלשוני
וואו. זה הדבר הכי חזק
וואו תקשיבי יש לך זיכרון טובבב!!!
זכרתי, אבל עכשיו ממש חידדת את זה אצלי!
מהממתתת!!!!!!
וואו זיכרון מטורף יש לך מיכל!!! סתם דיוק על הפס' (והלכתי לבדוק את הפירוש של המילים כדי שיהיה הכי מדויק).
כשהגרעין של ההבנה ניצת- החכמה מיתעוררת, אז
"חם ליבי בקרבי" – הלב מתחיל להיתחמם, וכשנק' החכמה עוברת לבינה
"ובהגיגי תבער אש"- וכשמתבוננים החום הופך לאש בוערת!!
וכאן אני ישמח לקבל את עזרתכם, החלק הבא בפס' הוא "דיברתי בלשוני" איך העניין של הדיבור מבטא את העניין של הדעת??
לא הייתי בשבת אז לא אומרת מתוך ידיעה.
אבל, מחשבות שלי:
דעת זה החיבור אל המידות.
זה התרגום של כל מה שהחכמה והבינה תפסו, אל המידות.
דיבור זה משהו ששייך למידות (כמדומני יש חלוקה של מחשבה דיבור ומעשה לפי הספירות. חבד-מחשבה, חגת- דיבור, נעימ-מעשה).
לא בטוחה שאני צודקת…
וואי תודה על הבאור, עכשיו זה הרבה יותר מסתדר עם מה שחסידות מסבירה על חכמה, בינה ודעת.
ולשאלתך- דעת זה החיבור לעולם המעשה, דיבור נחשב כמקשר בין עולם המחשבה לעולם המעשה והחיבור הוא עניין הדעת
הא, עכשיו זה מיסתדר לי, תודה מיתאמנת על החיים ואחת!!:)
ואו תודה לך מיכל!!!
איך את זוכרת.. אשרייך
סיכמת בצורה מאלפת! שוב תודה 🙂
יאוי גם אני ההיתי .
נכון הרב רייצס דיבר בלילה ממש יפה היה התוועדות איתו עד כזה רבע לשלוש בלילה והוא דיבר מהמם .
הדבר שאני הכי זוכרת זה כמו שאת אמרת מיכל על הסיפור של החסיד בעלז . והיה מסר שלקחתי שכל מה שאנחנו נירצה רק אנחנו יכולים להשפיע על מה שקורה אצלינו .
מיכל איזה יפה סיכמתתת
מיכל את מדהימה!
הקב״ה ב״ה חנן אותי במתנת הזכרון..וגם אני השתתפתי בשבת של בנות חב״ד וב״ה סיכמתי את כל ההתועדות..למעונינות..
אם יש לאן לשלוח?♀️
זה מהמם..וכדאי שעוד יהנו מזה..
לכאן?
או רוצה לשלוח למייל של האתר ומי שתרצה תבקש?
כן למה לא?! שלחי. מבטיחה לקרוא
רציתי לבוא ויתרתי על זה בסוף
למה וויתרת על כזה דבר!!!
תודה רבה לא הייתי ושמחה לקבל טעימה
מהמם!
תושה ששיתפת!
יו דייקת ממש!! איזה חמודה את שהעלית!!!:) תודה רבה!!
זה מהמם!! אשרינו שזכינו?
ונועה למה שלא תעלי את הסיכום כפוסט?
וואי ממש התרגשתי
פשוט מהמם
מרגישה מרחפת, מסוגלת ליותר
עשית לי המון ואת לא יודעת כמה
תודה לך
וואווו מיכל את מהממת!!
איך הצלחת לזכור את הכל ולכתוב כלכך יפה??
ואין השבת הזאת פשוט שינתה אותי. מי שלא היתה הפסידה..
ודרך אגב, מיכל זה השם האמיתי שלך?
איטי אין את הפוסט של אמא של סטרנא היום? בגללינו?
אחלה רעיון אשלח למייל!!
היי נועה, תשלחי?
וואי תודה לך
נתת לי עכשיו המון המון
אני מרגישה שיש לי כוח אינסופי בידיים, מכוח היותי קשורה לרבי בעצם
מרגישה גאה להיות קשורה לרבי
ומרגישה מחויבות ורצון לחזק את הקשר לנצח
וואוו,
וואו,
וואווו,
נעמדתי נפעמת!!
כתבת מדהים,
ולא הייתי בשבת, אבל נראה שישלך זכרון מדהים:)
מוכשרת..
מיכל מ ה מם !!! חיזקתת את כותבת יפההה
תודה יקרות! איזה כיף שהעלתי את זה. ב"ה בנסיעה חזור כתבתי את זה ואז משום מקום הגיע הרעיון לשלוח…
נועה אני אשמח מאוד לסיכומים שלך!!
אגב, כל הרעיון של הדעת בוסס בהתוועדות על ההלכה שמותר בשבת להוביל חמור ברחוב בתנאי שהוא קשור למרדעת (האוכף שלו) מערב שבת.
החסידות מבארת את זה- שכדי שיהודי יוכל לצאת לחומריות העולם מבלי ליפול, צריכים להיות קשורים למרדעת- למר דעת. למי שבבעלותו יש הדעת שזה הוודאות.
וזה בתנאי שאתה קשור כבר מערב שבת. לא רק בזמנים של שבתות, התוועדות, כנסים להיות קשורים.. אלא גם בימי החול בשגרה האפורה והמשמימה להכניס את הרבי לחיים.. לדוגמה- לכתוב לרבי דוח קבוע גם סתם ככה בשגרה ולא רק בתאריכים חסידיים.
רק ככה הרבי יוכל להמשיך בנו את כח הדעת שלו.
חח אוקיי
זה מה שהיה לי חסר
לא הבנתי איך הוא הגיע ל'מר דעת'.
כשהוא הסביר את זה, יצאתי להביא סוודר;)
חחח אני 'ניסיתי' בהיתוועדות את הסיפור הבא:
פעם אחת בחג הסוכות ישבו החסידים להיתוועד עם הרבי המרש"ב, הרבי הריי"צ שהיה קטן נירדם על הכיסא בסוכה. הרבנית שטערנא שרה, אימו, רצתה להכניס אותו פנימה בתוענה שקר בחוץ, אז הרבי הרש"ב אמר לה (ואני לא זוכרת בדיוק, אז מי שיודעת שתעדכן דחוף!) שתשאיר את הרבי הריי"צ בסוכה והחום של ההיתוועדות תחמם אותו…
אז ניסיתי;-) וזה עבד;) סתם, כן עברתי מקום;) אבל לי זה רק הראה שהדברים הטובים באים עם קשיים, עם דברים שמפריעים, מבלבלים…
ואי לא הבנתי מה באת לומר..
חחח
כנראה לא היית בשבת;)
היא הגיבה לי עלזה שרשמתי שהלכתי להביא סוודר:)
תגידי מיכל את זו שכתבת את הבלוג ״לצחוק כל הדרך אל הניצחון״?
גם אני תהיתי על כך… יש מצב?
רק עכשיו רואה את השאלה..
לא, זו לא אני.
את הבלוג כתבה מיכל אחרת, המיכל הכי מדהימה שאני מכירה:-)
חחח זה מדהים אותי כמה שאת מעריצה אותה כל פעם מחדש