תפריט
לתת לרגש להתחבר
שלום שותפות יקרות!
משתפת בכמה מחשבות שהיו לי.. כי הרגשתי שאני חייבת לכתוב הכל בצורה מסודרת כדי שיהיה לי מסודר בראש. הלוואי וזה גם יוסיף לכן!
שאלה קטנה..
מי מכן זוכרת את הפיגוע שהתרחש בבית חב"ד מומבאי?
מתארת לעצמי שרוב הבנות. וגם מי שלא זוכרת את הפיגוע עצמו, יודעת על מה מדובר ואפילו יודעת לציין כמה שנים עברו מאז הרצח הנוראי.
עוד שאלה.
מי מכן זוכרת את פיגוע הדקירה שהתרחש כחודש לפני כן בשכונת גילה בירושלים?
מתארת לעצמי שהתשובה של רובכן תהיה זהה.. לא זוכרת.
עכשיו, תעצרו רגע לחשוב מה ההבדל?
הרי היינו באותו גיל. שני המקרים טרגיים. בשניהן מדובר על רצח יהודים הי"ד.
ההבדל הוא שהפיגוע במומבאי התרחש במשך שלושה ימים שבהם כל העולם היהודי ושלא, עקב בנשימה עצורה אחרי ההתפתחות. כל העולם התפלל, כולם חוו את הטרגדיה, כולם הזילו דמעות והטלטלו עם החדשות. זוכרת עדין את המילים שהמחנכת בכיתה א' אמרה לנו לפני התפילה.
זה היה תהליך שכולם כולם עברו אותו.
לעומת זאת, פיגוע הדקירה כולם שמעו, הזדעזעו, כאבו ואז.. ואז זה עבר. ולאט לאט נשכח.
אפשר לקרוא להבדל הזה בשם תהליך. או בשם מוכר יותר, כוח הדעת.
בזה היה תהליך, ובזה לא. את זה יזכרו לעד, ואת זה לא. בזה היה שותף כוח הדעת, ובזה לא.
אחרי ששלחתי שבוע שעבר את הסיכום של ההתוועדות מהשבת, 'להשיג וודאות', יצא לי להתוועד על הנושא עם חברות ועם עצמי והבנתי עוד כמה דברים בנוגע לכוח הדעת.
לא מזמן קראתי פה פוסט שעלה. כבר מהשורות הראשונות שלו חשבתי שהבנתי לאן חותרת הכותבת וכבר היתה לי בראש את התגובה שאני רוצה לשלוח. את שאר הפוסט קראתי במהירות מלמעלה כזה, רק כדי לצאת ידי חובה, כתבתי את התגובה ושלחתי.
רגע אחרי, קראתי את שאר התגובות והבנתי שהתגובה שלי היתה חסרת קשר לנכתב.
ואם רק הייתי נותנת עוד רגע להבנת הפוסט זה היה נראה אחרת לגמרי.
עם התפתחות הטכנולוגיה, העולם נכנס למעין מערבולת מסחררת. הכל מתרחש כל כך מהר. לא מספיקות לפהק וכבר קורים דברים. כל רגע לא דומה לרגע שאחריו. כמה שעות שאנחנו בלי חדשות וכבר מרגישות הרבה מאחורה, לא בעניינים.
אנחנו רצות מדבר לדבר בלי להעיף כמעט מבט אחורה. לא מוצאות זמן להיעצר. לתת לדברים לחלחל בתוכנו, לתת לרגש להתחבר.
כמה רגשות הדחקתי בשנה האחרונה, כי פשוט ממשיכים הלאה. ואם נעצור, נשאר מאחור. כמה רגעים לא הספקתי לחוות אותם רק כי עוברים לשלב הבא.
חברות, זה כוח הדעת.
שאם רק ניתן לו עוד קצת מקום בחיים, הוא יתרום לנו כל כך.
יצא לי ללמוד מאמר של הרבי (כמדומני י' שבט תשי"ג) שבסופו הרבי אומר שהמאפיין של הדור שלנו זה חוסר בכוח הדעת. בדור שלנו, אומר הרבי, רוב הנשמות אלו נשמות שיש להם יכולת ללמוד ולהשיג השגות גבוהות מאוד. אבל.. אין את כוח הדעת. אז זה נשאר איפה שהוא שם..
עכשיו אפשר להבין למה בדורות הקודמים, החסידים וגם הפשוטים ביותר היו מתפעלים מכל דבר תורה של הרבי. זה היה נוגע להם במקום הכי פנימי ומשנה אותם לחלוטין. ואנחנו… כמה שיחות, מאמרים, התוועדויות, מבצעים.. וזזות קצת ימינה ושמאלה, אבל בגדול נשארות באותו מקום.
כוח הדעת.
נכון, כמו שכתבתי בפוסט הקודם בסיכום מההתוועדות עם הרב רייצעס, כוח הדעת זו הוודאות שיש רק לנשיא הדור, למר דעת, ועל ידי ההתקשרות שלנו איתו הוא ממשיך בנו גם קצת
מהוודאות הזו.
אבל היי חברות! גם לנו יש הרבה עבודה בתוך כוח הדעת (חוץ מעבודת ההתקשרות..).
למה אני מתכוונת?
המשמעות של כוח הדעת זה לחוות, לא לרוץ הלאה. לתת מקום בתוכנו לדברים. לתת להם להתבשל בפנים.
הנה כמה דוגמאות איך אפשר להכניס את זה עוד קצת לחיים שלנו.
כשאני לומדת שיחה, רגע לפני שאני סוגרת את הספר לשאול כפשוטו, איזה דבר רלוונטי, אפילו אחד וקטן, למדתי מהשיחה הזו. ולחשוב על זה באמת. למצוא את התשובה בתוך היומיום שלי.
לקרוא את היום-יום פעמיים. כן כן, לקרוא פעם אחת, ואז שוב. לתת למילים האלו לחלחל בנו.
אחרי התוועדות לא לרוץ הלאה למשימות שמחכות בבית. לשבת עם עצמי/ חברה ולהתבונן בתוכן ההתוועדות. אפילו ברמה של לשחזר בראש את מה שאמר הרב, או למצוא נקודה שהתחברתי אליה ולפתח אותה.
בטוחה שכל אחת יכולה להוסיף עוד כמה רעיונות לרשימה.
חסידים היו מאחלים אחד לשני לפני התוועדות שהדברים יפעלו 'הזזה'.
שיפעלו שינוי.
רוצות 'הזזה'? בואו נכניס את כוח הדעת.
"כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת א"ס ב"ה הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזקה ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא"
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
יש לציין שיש לך מודעות עצמית ממש גבוהה ויכולת ביטוי אדירה אהבתי ממש את הרעיון של לשבת שנייה אחרי ההתוועדות ורק אז ללכת לעשות דברים אחרים
מצתרפת לכל מילה
ב"ה! תודה!
ממליצה לכן בחום גם לאמץ אותו, את רעיון. זה מדהים!!! בהצלחה!
וואו יפה! כאילו להתבונן ולחשוב על הדברים??
בדיוק.
להתבונן נשמע קצת רחוק וענקי, אבל זה לא.
הרעיון הוא לחפש איפה אני פוגשת את זה בחיים שלי. אם נלך על הרעיון של ההתוועדות הרבה פעמים יוצאים באורות מהתוועדות אבל יש תחושה שהמרצה קצת דיבר גבוהה גבוהה.. אז להיעצר. לא לעשות וי של 'השתתפתי בהתוועדות' עד שאני מוצאת אפילו נקודה אחת שמדברת אליי, אל עבודת ה' שלי. לחפור לחפור לחפור איפה אני בתוך ההתוועדות הזו ואיפה ההתוועדות הזו בתוכי.
לא לרוץ ממשימה למשימה כדי לעשות עוד וי בדו"ח של השורה הראשונה.
לחוות כל משימה ומשימה. ללמוד את החומש. להקדיש עוד רגע של ניסיון להבין את התניא היומי. לקרוא יום יום פעמיים. לכוון באמירת מודה אני. ועוד המון דוגמאות..
מקווה שזה יותר ברור. אם לא, מוזמנת לשאול וננסה לדייק ביחד.
לגמרי!! מומלץ ביותר!!
היי מיכל!
כתבת ממש יפה!
בהתחלה ממש מוכרת לי!!
ההמשך פחות. אהבתי מאוד. את כותבת ממש ברמה גבוהה.
וואו! כ"כ נכון!! מאמצת את הדוגמאות לחיים שלי:) כתבת ממש יפה!!!
אהבתי כל כך איך שאת כותבת! הרעיונות מהממים, וזה כתוב כל כך ברור,
מוכשרת.
זה מוכר לי מחנוכה אצל הרבי השנה, או שטעיתי? ?
היי סול
ב"ה!!
צודקת לגמרי:) מהמם שזכרת!
ואם כבר חנוכה.. אז בהתוועדות הזו הרב סיפר סיפור מהמם על הנושא הזה-
בתור בחור היה לו קשוח עם לימוד חסידות. דוקא חסידות. הוא לא התחבר לעניין.
עד שהמשפיע שלו אמר לו פעם שילמד מאה פעמים(!) את המאמר 'ואתה תצוה' ואז יחזור אליו.
הוא למד שוב ושוב ושוב מאה פעמים!!!! והחיים שלו השתנו מזה מהקצה אל הקצה.
אז לא דורשים מאיתנו ללמוד מאה פעמים אבל גם לפעמיים יש השפעה.
יאי
איזה כיף להזכר בזה!
באת בדיוק בזמן 🙂
אז עכשיו הפוסט שלך מהמם פי אלף 😉
מיכלושש רק כדי לראות מה את כותבת אני נכנסת לאתר:)
היי! כתבת ממש יפה!! יש משהו שלא ממש הבנתי.. מה הכוונה שהרעבע אומר שחסר בדור שלנו את כח הדעת?
אם הכוונה שחסר לנו לגמריי, זהקצת סותר את מה שאדמוה"ז כותב בתניא… שהדעת זה חלק מתהליך ששייך לכל יהודי – העניין של כח הדעת מופיע בחלק של הדרך ארוכה וקצרה…
ואם הכוונה היא בחוסר המימוש של הדעת, ז"א שלא הגענו לחלק הזה בעבודה… אז מה העניין ששמים דגש על ההשפעה שמקבלים מכח הדעת של נשיא הדור- הוודאות שלו, אם זה לא ממש עוזר לנו ועדין החסר הזה קיים…?
היי הדסה!!
ואהוו איזה דיוק מהמם! מחמיא לדעת שבאמת חשבת על הדברים:) וכייף שאת עוזרת לי לדייק את העניין הזה בהבנה שלי.
אז קודם כל גרמת לי לחזור למאמר ולקרוא שוב מבפנים, תודה!
"…דמשום זה הנה כמעט כל הנשמות שבדורתינו נקראים בשם זרע בהמה, דאף שרובם ככולם שייכים להשיג ולהשכיל עניני קדושה בכלל, ובפרט גדולת הבורא ית', מפי ספרים ומפי סופרים, השגה והבנה גדולה, מ"מ נקראים בשם זרע בהמה לפי שחסר בהם בחינת הדעת וההרגשה בנפשם…"
על מה ששאלת- לעניות דעתי.. כח הדעת בוודאי יש לכל יהודי. אך השאלה היא כמו שאמרת עד כמה זה בא לידי ביטוי בחיים שלנו.
ובדור שלנו, המימוש חסר.
אולי זה כי הדור שלנו הוא דור נמוך, 'זרע בהמה' ולא 'זרע אדם', אבל בפועל אנשים מעדיפים להדחיק במקום להתמודד ולהתעמק.
ופה בדיוק בנקודה הזו נכנס העניין של ההתקשרות לרבי שהוא 'זרע אדם', 'בר דעת', מי שיש לו את הדעת בשלמות.
ועל ידי ההתקשרות עימו הוא ממשיך גם בנו, שחסרי הכוח כדי לממש את כוח הדעת, משהו מזה.
(אגב, הרבי מזכיר את זה גם במאמר 'ואתה תצוה' שהמשמעות של זה שנשיא הדור מפרנס את האמונה-זה שהוא ממשיך את כוח הדעת)
אני מקווה שעניתי. ואם לא בבקשה תשאלי ונדייק את זה עוד.
אוףףף למה אני לא מבינה פה כלוםםם למה כל כך קשה לי להבין את המושגים וכל מה שהולך פהה אוף די זה מממש מתסכל אבל את מהממת מיכל
קשה לי כל כך ללמוד וזה קשה לי ממש אבל!
איך אתם מגיעות לכזאת רמה של שאלהה כאלו מה איךך זה משגע!
אשריכם!!
הי אחת..! מרגישה את הכאב שלך!! חזק מדי!! היכולת לחשוב לעומק ניתנה מהקב"ה… אני בטוחה שלך יש משהו אחר שאת חזקה בו! בחברה למשל…?? תחשבי עם עצמך.. וכן, אל תיתייאשי!! ותשאלי עד שתביני, תיתעקשי ללמוד!! הרצון שלך כ"כ חזק שברור לי שתצליחי!! בהצלחה יקרה!:-*
אין אפשרות 'הגב' לתגובה של 'שולחת לך חיבוק…' אבל אני מיצטרפת אליה… גם בחיבוק וגם במילים…:*
דבר אחד! אל תפסיקי לשאול!!! כי "לא הביישן למד"!! תחפשי תשובות, תחפשי להבין! ו'בדרך שבא רוצה האדם בה מוליכים אותו'… לא זוכרת מדויק, אבל יש גם את העניין הזה "שמסייעין בידו מלמעלה"… בהצלחה מהממת!! ואגב מוזמנת לשאול…
תקראי את זה עוד פעם
תני לזה את הדעת:)
ליקרה שמתוסכלת!
מותק… ריגשת אותי. הלוואי אם ככה היה מפריע לי כשאני לא מבינה איזה ענין בלימוד.. בדכ אני מוותר ומשיכה הלאה.
מדהים לראות שזה אכפת לך!
ובואי ננסה למקד, מה לא הצלחת להבין? בעז"ה ננסה להבין ביחד.
כי את בדרך כלל מבינה אז הבודדים שלא…
אוקי, אז הדור שלנו הוא 'זרע בהמה' וכדי להגיע למימוש הדעת, צריך להיתקשר למר דעת…
אבל חייב שהדעת שאצלינו כן תיפעל! קצת אפילו, אחרת, כל אדם שלומד תניא ועובר את התהליך צריך להגיע למצב של היתקשרות לרעבע, אחרת הוא יתקע לפני השלב של הדעת כי חסר לו את זה! אבל מה יעשה אדם שלומד תניא והתפקיד שלו בעולם הוא להיות חסיד ברסלב דווקא??
ואם כבר מאמר ואתה תצווה, אז דיוק קטן בקשר למה שכתבת, נשיא הדור מפרנס את האמונה שתהיה אצלינו בדעת, יש לנו דעת רק צריך להחדיר את האמונה בפנימיות ואת זה עושה נשיא הדור.
ההמשכה הזאת- של כח הדעת מנשיא הדור הייתה כבר בדורות קודמים… אם בדור שלנו, ההמשכה הזאת ממלאת את החוסר שלנו בכח הדעת, מה ההמשכה הזאת פעלה בדורות קודמים ששם היו בדרגת 'זרע אדם' ויכלו כביכול להיסתדר בלי ההמשכה שניתנת מהיתקשרות לנשיא הדור, ובכל זאת היא מוזכרת כתפקיד מרכזי בחייו של הנשיא…
אני ינסח את השאלה השניה קצת אחרת… או שזה כבר עוד שאלה, תחליטי;)
ההמשכה הזאת הייתה כבר בדורות הקודמים, ההבדל הוא שבדורות קודמים היה להם את כח הדעת שלהם- איפה שזה בא לידי מימוש בכוחותם. אצלינו הכח הדעת מגיע מנשיא הדור, שליכאורא כח הדעת שלו 'חזק יותר' כי חציו אלוקות וחציו אדם, וההשפעה שלו חזקה לא פחות, אנחנו בתור 'זרע בהמה' נשענים רק על הכח הזה… אז זה מעלה או חיסרון?
והשאלה השלישית שלך- במילים קצת אחרות:
בדורות עברו כוח הדעת הגיע מהיהודי בעצמו.
בדור שלנו כוח הדעת מגיע מנשיא הדור.
כוח הדעת של נשיא הדור הוא בשלמות.
אם כן, לכאורה זו מעלה! כי עדיף כוח הדעת מנשיא הדור על פני כוח הדעת של היהודי.
אז האם כל הענין הזה זה באמת חיסרון או שבסופו של דבר זו מעלה?
מקווה שבאמת כיוונתי לשאלה שלך.
לעניות דעתי, זו לא שאלה של כן ולא.
כי אומנם הדעת מנשיא הדור הוא הרבה יותר נעלה, אבל- זה לעומת זה, גם הקשיים והנסיונות וההעלם והסתר גדולים הרבה יותר, אז צריך את זה.
ואז נוצר פה איזשהו מצב של שיוויון.
אגב, זה כלל בסיסי בעולם הזה- כמה קדושה, ככה טומאה. זה לעומת זה. אז בדורות הקודמים שההעלם והסתר לא היה גדול כל כך הספיק כוח הדעת של היהודי להגיע לרמה הרצויה. ובדור שלנו, בגלל שהחושך הוא כפול ומכופל בשביל להגיע לרמה הרצויה צריך כוח דעת של נשיא הדור.
זה ממש רק דעתי, רעיון שבעז"ה עלה לי, לא משהו שראיתי לו מקור (אולי יש) אז יש הרבה מקום לחלוק עלי.
הדסה יקרה!
וואהו…. את מאתגרת וזה כייף:)
בואי ננסה לפרק את השאלות שלך.
השאלה הראשונה שלך: בעז"ה מקווה שאני מכוונת נכון.
בעצם בשביל עבודת ה' מושלמת, מוכרח שכוח הדעת יהיה שותף בתהליך. וכמו שאמרנו בשביל שכוח הדעת יהיה שותף בתהליך, דרושה התקשרות לרבי.
אז מי שלא קשור לרבי, בעצם לא יוכל להגיע לעבודת ה' מושלמת.
אנסה לענות.. לעניות דעתי כמובן.
כתבת שחייב שכוח הדעת יפעל באדם.
כוח הדעת לא פועל מעצמו.
לכל אדם יש בפוטנציאל את החכמה הבינה והדעת. אם ועד כמה זה יהיה דומיננטי ו'יפעל' בחיים שלו, תלוי באדם עצמו. רק בעבודת האדם הכוחות האלו פועלים.
בדור שלנו, ברור שאדם, וכל אדם שהוא, יכול להגיע לכוח הדעת, כי הכוח קיים, אבל זה ידרוש ממנו עבודה מאומצת וקשה מאוד, יותר מאשר בדורות הקודמים. ולכן, הסיכויים להצליח בזה נמוכים יותר.
ולכן הרבי עוזר לנו בעצם להפעיל את הכוח הזו.
וברור שהרבי גם ממשיך את הכוח לזה לכל בני הדור, כי הרבי הוא נשמה כללית אז גם חסיד ברסלב מקבל מהרבי את הכוח להפעיל את הדעת שלו.
אבל.. ברור גם שמי שמקושר לרבי באופן ישיר, שהקשר בינו לבין הרבי הוא הדדי יקבל יותר השפעה וכוח. אין בזה ספק.
ולכן אותו חסיד ברסלב יוכל לחלוטין להגיע לזה, אבל יהיה לו יותר קשה בעבודה שלו.
מוזמנת להקשות ולא להסכים:)
בהקשר ל'ואתה תצוה'- הציטוט מבפנים:
"זה שמשה זן ומפרנס את האמונה הוא ע"י שמשפיע לישראל דעת באלוקות שעי"ז באה האמונה הפנימיות…"
אני הבנתי את זה כך: כמו שהוסבר בפוסט הקודם, הדעת זה הוודאות. ונשיא הדור ממשיך דעת באלוקות משמעו שהוא ממשיך בהם משהו מן הוודאות הזו, ובעקבות כך מגיעה האמונה. כי הרי כשיש וודאות, אז ממילא יש גם את האמונה בגילוי.
אגב, אני לא יודעת עד כמה הציטוט הזה מתאים כאן… המשך הציטוט:
"… וזה שרועי ישראל שבכל דור מחזקים האמונה הוא שהאמונה דישראל תהיה באופן דמסירות נפש"
בעצם פה הרעבע מתחיל להסביר את ההבדל בין העבודה של משה רבינו ע"ה לבין העבודה של 'התפשטותא דמשה שבכל דרא'… ז"א שהציטוט שהבאת נוגע למשה רבינו… או שאני לא הבנתי נכון…
השאלה שניה שלך אם הבנתי נכון- אם תפקידו העיקרי של נשיא הדור זה להמשיך דעת אצל עם ישראל, ובעבר לא היו צריכים לזה, אז מה היה אז תפקידו של נשיא הדור.
זה מאוד ענין של דקויות. אנסה לענות ובעז"ה הלוואי אצליח.
לעניות דעתי יש פה שני עניינים שונים.
יש את ענין התפקיד של נשיא הדור שתקף לכל דור לדור, ויש את החסרון הספציפי בדור שלנו.
התפקיד של נשיא הדור הוא לפרנס את האמונה. כי לכל יהודי יש את האמונה במקיף, ונשיא הדור נותן את הכוח להוריד את האמונה הזו לכוחות הגלויים.
והתפקיד הזה רלוונטי בכל דור שהוא, כל דור בצורה שהוא צריך. בדור של משה רבינו שלא היו להם קשיים חיצוניים אלא רק קשיים שבאו מבפנים, נשיא הדור פעל בכך שלימד אותם תורה. הם היו דור דעה. דור שהכיר וידע את ה'. ובדור של מרדכי שהיה אז קשיים חיצוניים שדרשו מס"נ, נשיא הדור נתן את הכוח למסור את הנפש על ידי שהוא המשיך בהם את האמונה הפנימיות. וכן בכל דור ודור.
ויש את העניין השני שזה החסרון בדור שלנו: החוסר בשימוש בכוח הדעת.
בכל הדורות לנשיא הדור היה את הדעת בשלמות. כי כמו שכתבת נשיא הדור הוא חצי אלוקות. זה וודאי אצלו. כוח הדעת שלו מושלם. אבל לא בכל הדורות היה צורך להתקשר לנשיא הדור כדי להגיע לכוח הדעת.
מה שאין כן בדור שלנו, שבו אין לנו כל כך כוח משלנו לממש את כוח הדעת, אז יש צורך ההתקשרות לרבי לשם כך.
בקיצור: התפקיד העיקרי של נשיא הדור הוא תקף לכל הדורות כל דור בצורה שלו.
ובנוגע ספציפי לכוח הדעת:
לנשיא הדור יש את כוח הדעת בשלמות.
אבל לא בכל הדורות היה הכרח בהתקשרות לנשיא הדור כדי להשיג את כוח הדעת.
דבר ראשון, דעתך אינה ענייה;-)
בקשר לשאלה, זאת לא ממש הייתה הכוונה, אבל בעצם חדדת את השאלה עוד יותר…
תרשי לי לצטט אותך?!
"… לא בכל הדורות היה הכרח בהיתקשרות לנשיא הדור כדי להשיג את כח הדעת." אם הבנתי את הרעיון ואותך נכון, הכוונה היא שדורות קודמים שהיו 'זרע האדם' היסתדרו לבד כביכול.. הרי יש להם כח הדעת… ומה תאמרי על זה?
"זה שמשה זן ומפרנס את האמונה הוא ע"י שמשפיע לישראל דעת באלוקות שעי"ז באה האמונה בפנימיות…" יש פה בעצם תהליך, קודם משה משפיע לישראל דעת באלוקות, ועי"ז באה האמונה בפנימיות, ז"א- אם הבנתי נכון, שבכל הדורות היה הכרח להיתקשר לנשיא הדור. בעצם הכח שמגיע מנשיא הדור הוא הכח המרכזי 'שעי"ז' באה האמונה בפנימיות. בעצם הרעבע משפיע דעת באלוקות והאדם לוקח את כח הדעת שלו ומישתמש בו כדי להוריד- להביא אליו לידי מימוש את הכח שמשפיע עליו נשיא הדור.
קפץ לי איזה דוגמא, אני ישתמש בה כדי להסביר את עצמי… אדם תלה שתי חוטים על עץ. הם היו באותו גובה, והוא הביא שתי ילדים כדי למשוך את החוט ז"א להגיע לקצהו, לאחד היה סולם אז הוא טיפס עליו והורעד את החבל. לשני לא היה, אז הוא ניסה לקפוץ ולהיתאמץ, ולא הולך לא…
הנמשל מובן, החוטים זה הכוחות שמשפיע נשיא הדור, הסולם הוא כח הדעת שנימצא אם האדם. הילד עם הסולם הוא מהדורות הקודמים, והילד בלי הוא מ'זרע בהמה'- דורינו..
וכאן בעצם אני חוזרת לשאלה הראשונה שלי… לפי המאמר, הכח המשמעותי בסיפור הוא הכח שמשפיע נשיא הדור. אבל מיסתבר שלא רק! כי אם כח הדעת שהיהבדורות קודמים היה רק בונוס- שהעבודת ה' שלהם תהיה יותר קלה, למה הרעבע היה צריך להדגיש שחסר לנו בכח הדעת? הרי זה משהו שבא כביכול באוטומטי מדורות קודמים, אז צריך טיפלה להיתאמץ ובסוף מגיעים לזה, למה צריך לעשות מזה סיפור? למה צריך להיתעכב על הבעיה אם הפיתרון כבר 'פועל'? (כמו שאמרנו שזה תפקיד של כל נשיאי הדור) זה כמו שבנאדם היתייבש, וזקוק לעירוי נוזלים (מקווה של היתבלבלתי;) ותוך כדי שהמכונה עובדת ויש לבנאדם כבר מים הרופא יבוא ויגיד 'חברה הבנאדם התייבש'… להבדיל כן??!
אז ברור שאם הרעבע אמר שלדור שלנו חסר את כח הדעת, כנראה שכח הדעת שיש לכל אחד הוא קצת יותר משמעותי מבונוס… עובדההוא חסר לנו! ואנחנו לא יכולים להגיע בילעדיו לכח הדעת שהרעבע משפיע עלינו… אז מה הדגש על ההשפעה שהרעבע נותן לנו כפיתרון, אם בכל אופן החוסר קיים..??
מקווה שיצא ברור…