אז לפני כמה חודשים הייתי סופר מקובלת.
כולם אהבו אותי ורצו להיות איתי ואני הרגשתי בשמיים.
אבל אז הגיעה הגאווה.
לקח לי קצת זמן ואז קלטתי שיש לי פחות חברות מפעם.
אז פתחתי את האינטרנט והגעתי לזה:
"על פי הרמח"ל, הביטויים המעשים של הענווה ניכרים בהנהגותיו של האדם כמו דיבור מתון ושקט ומלא כבוד לאחרים, וישיבה בין הציבור הרחב ולא בראש. ספיגת עלבונות וסבילתם, שכן מי שמגיב בתוקפנות על עלבונות מראה שהוא מחשיב את עצמו. שנאת תפקידי שררה ובריחה מקבלת כבוד, ובחלוקת כבוד לכל אדם, שכן הענו מעריך את הכול ולא רק את עצמו."
הנה הקישור אם בא לכן לקרוא הכל-
https://www.hidabroot.org/article/219652
אנשים אוהבים יותר אנשים ענווים!
אם את רוצה באמת להיות ענווה ושיאהבו אותך- תיישמי!
יאלה בהצלחה חיימשלייי
מאמינה בךך
לבלבלב
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
מדהימה את! מדברת על זה כאילו.. בכזאת פשטות!
נשמל'ה שכמוך!! שימחת!!
אין עליךך!
איזו מהממת שאת
כל הכבוד לך, מעריכה אותך ממש!
תודה על התזכורת
והמלצה, לומר את אגרת הרמב"ן בכל יום, אני אומרת אחרי שחרית…
מזכירה לי סיפור
בחור אחד
מיוחד במיוחד
מושלם בכל התחומים
פרט לאחד
שידוך הוא לא מצא
פשוט אין בנמצא
לכולם לא נעים
להטיל הפצצה
הגאווה, ההתנשאות
ירידה על כל טעות
הבחור, לא נכנע
ישנה ההתרשמות
יעבוד הוא על עצמו
יפסיק הוא לברור
ידע שלו, לא מגיע הכל
הרי גאוה יש לו..
חלפה תקופה
עולה הצעה
והבחור? העניו?
שולל ברוח תקיפה
הרי עכשיו אני גם עניו
מגיע לי יותר
עכשיו אני מושלם
אני עניו יותר…
ענווה זה לדעת, שאני לא עושה הכי טוב את מה שנדרש ממני ובכל זאת, להצליח לשנות את העולם