תפריט
❤️
אני כאן.
עומדת, נושמת וזזה
לבד.
אני לא חצי משלם
אני יצור מושלם
אחת, כמעט כמו כולם
אני כאן.
אדם קר.
אני כאן,
לא רוצה חברות לידי. זה לא שקר
זה אמיתי
הן סתם צבועות. מכירות רק כשצריכות
למה בגללן אני צריכה לדאוג בכלל??
אני לבד, חזקה כמו אבן
אולי בעצמי כזאת
אבן, קשה לשבירה. אטומה.
אני לא צריכה טובות מאף אחד, ולא רוצה גם
אז אם אין רצון לשמור על קשר
אל תשלפו לי פתגם
או סיפור, או תירוץ, או טיול שלא נחוץ לי בכלל
אז (לא) תודה, ביי עד להודעה חדשה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
מושלמת תקשיבייי תאמת שגם אני קקצת ככה כי עברתי כל מיני דברים קשים ביסודי והייתי בטוחה שכל בני האדם רעים ומחפשים את הנודות תורפה שלי כדי לפגוע ואז אחרי הרבה עבודה של חברה שלי הבנתי שזה לא ככה ושיש גם הרבה אנשים טובים את פשוט צריכה קודם כל להבין את זה ואז בטוח תמצאי את החברות שלך?
הלוואי
וואי.
לפעמים אני כלכך כזאת. שזה מדהים.
אבל, בינינו, נכון שמתחת לכל זה יש צמאון אדיר לחברה שתהיה איתך באמת? לחיבוק קרוב, לסודות, שהולכים ביחד למקומות, ששומרים אחת לשניה, שצוחקים, שבוכים, שמתחרפנים…
צודקת או לא?
צודקת?
כן, את בטוחה?
את לא רוצה חברה טובה או חברות.
שתבלי איתן ביחד, תהנו שעות.
תשתפי אותן בהכל, תבכו, ותצחקו מתוך הדמעות.
תוכלי לסמוך עליהן, עד סוף העולם.
והן יהיו שם בשבילך, רוב הזמן.
להמשיך?
כואב לי, מושלמת.
כי.. לא מגיע לך, ואת יודעת את זה.
ואני בטוחה שאת רוצה חברות אמת, למרות הרושם הלא טוב שקיבלת על המושג 'חברות' מהבנות האלו.
נכון?
האמת, יש לך כבר אחת.
?
זה אולי רצון,אך כל הבנות שראיתי וראיתי המוון בנות לא התאימו לחלום הזה..
נשמה טובה את פשוט..
את לומדת את הגבול בינך לבין החברה כרגע ומגלה לא קצת דברים;(
אפשר להינות לשתף לצחוק לבכות ולהיות מסופקת עם חברןת, אבל רק כשיש גבולות.
אפשרי ממי, באמת שאפשר. את עוד תראי
את נשמעת מתוסכלת
וואווווו מושלמת!!
זה קשה למצוא חברות אמיתיות. מאוד קשה.
וגם כשמוצאים, מי יודע? אולי הן צבועות…
"אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה…" מוכר.
אך כל כך נכון!!!!
אבל תדעי, שכשמוצאים חברה טובה, זה בהחלט טוב יותר מאשר להיות
לבד.
וואו איך אני מזדהה.
אני חושבת שזה פשוט תקופה שתעבור ואלוקים יכול הכל.
מנסה לעודד גם את עצמי.
זה הרבה פעמים בגלל טראומה ככה אצלי בכל אופן.
מאוד הגיוני בגיל הזה.
והכתיבה שלך מהממת
וואו יפהפה
אני הרגשתי שכתבת את זה מתוך הלב שלי, הלב שמשתוקק שככה אני באמת ירגיש כמו אבן אבל באמת זה רק זכוכית שמתחזה לאבן אחרי שהיא נשברה שוב ושוב ושוב הלוואי שיכולתי באמת לא לרצות את זה כי ככה לא הייתי נפגעת אבל לבינתיים אני יתחפש לאבן
וישבר במיטה
אע… אפשר להצטרף?