תפריט
רגשות מעורבים
שבת. לילה. כולם ישנים.
השעה יותר קרובה למוקדם בבוקר מאשר מאוחר בלילה, אני מתעוררת בבעתה בעקבות שמיעת לחשושים….
מי לוחש שם???
מחדדת את אוזני ומצליחה לקלוט חלקיקי משפטים,
אבא ואמא מדברים שם כה בשקט.
מה קרה??
ואז פתאום נופלת לי הברקה- בטח משהוא מאוד משמח הולך לקרות כאן רק שמתוך הלחשושים נשמע שהוא גם כואב מאוד.
לא יודעת מה לעשות עם עצמי, לקום ולהציע עזרה? או שמא להמשיך בשכיבה על המיטה ולעשות עצמי כישנה?
מתלבטת ביני לבין עצמי, משנה תנוחות במיטה, לא מוצאת את עצמי..
מחליטה לחכות עם הדחף לקום, עוצמת את העניים ומחכה לבאות.
הזמן חולף, נשמעות אנחות כאב ואני מחכה ומחכה.
ואז ללא התראה מוקדמת, הורי נכנסים לחדרי, "מעירים" אותי משנתי ומעדכנים אותי שהם —–נוסעים.
שבת, אמרתי כבר? אז איך נוסעים עכשיו??
ואז נשמעת ההפתעה במאין ריחוף לצידי, אנו נוסעים ל——לדת!
הופתעתי. לא רציתי את זה כל כך קרוב ומיידי. חשבתי שנהיה בחג כולנו יחד, התבדיתי.
מחשבות מבזיקות בי, איך אסתדר עם כל הילדים??? לבד??? ויש לי ללמוד לבגרות שתתקיים בקרוב..
מתוך המחשבות פורץ לו בכי אימים. מי הסכים לך לפרוץ?? הוא נכנס בלי רשות. פשוט פה. והבכי רק הולך ומתחזק ומתחזק..
הורי לא הבינו מה נפל עלי? ככה להגיב לדבר משמח? מה קורה איתי?
אבל כן. זה מה שקרה איתי. ומרוב תסכול מעצמי על המעשה הטיפשי הזה, הוא רק התחזק ונמשך יותר.
כאב לי בלב. הרגשתי שהשמחה רחוקה ממני כלכך. הרגשתי ל-ב-ד. מה זה אומר עכשיו? להיות בייביסיטר נונסטופ על האחים ולא משנה כמה הם מתוקים, זה פשוט בלתי נסבל לפעמים. לתקתק אותם בבוקר למעון לגן ולבית ספר, להכין להם אוכל; בוקר, צהריים, ערב, לקלח ולהשכיב לשינה. ולא לשכוח שיש רופא שיניים בצהריים לאחות אחת ומכונה שהתקלקלה וצריך לסדר לאח שני. וחוזר חלילה.
ככה קשה להיות אמא?
נולד לי אח מתוק מתוק. חלום שלי, מלאך קטן, ישירות מאלוקים הגיע.
חשבתי שהקושי אמור להתגמד למראה המלאכי שלו. הבעיה שזה לא קרה. לא אצלי.
מה עושים עם הרגשות המעורבים ?
איך אפשר להיות ה'אמא' הכי טובה לאחים (כי גם להם באיזשהו מקום קשה בלי אמא..) ומצד שני לנסות למצוא מקום לפורקן האישי של הקושי והעול ??
לפעמים דמעות עולות בי ואני מדחיקה. הלוואי יכולתי להשתלט על עצמי ולהדחיק את הבכי שהיה בשעת אמירת הבשורה…. הייתי חוסכת לי כ"כ הרבה אי נעימות וחוסר הבנה בין ההורים -אלי..
קשה לי. להיות הגדולה לכל הקטנטנים.
סביבי משפחה וחברות, כולם שמחים עבורי. ברור. מה עוד הם יכולים לעשות? אבל אף אחד לא באמת מבין את הקושי שלי , הקושי שבלהיות שונה, להגיב שונה, להתנהג כלפי חוץ כאילו הכל בסדר, אבל בפנים? רסק. מחכה שרק יעבור.
כי
הכח אוזל.
נמאס לי וכואב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
הרבה זמן לא נולד לי אח קטן
אבל אני מזדהה לגמרי עם התחושות
גם כשאח שלי האחרון נולד, בכיתי מלא.. הייתי בכיתה ח' והייתי צריכה לדאוג לארבעת אחים שלי שמתחתי.. כמובן שלא הייתי לבד.. אמא שלי ילדה בשישי ודודים שלי לקחו אותנו לסבא וסבתא שלי.. אבל היה לי ממש ממש קשה.
גם העניין שאת בתפקיד הבוגר האחראי, זה שאסור לו להתפרק.. זה רק מגביר את הקושי..
וגם עכשיו, לפעמים כשאני נשארת עם אחים שלי הרבה זמן לבד ואני צריכה לדאוג להם וכשמרגישה שמאבדת שליטה, אני מסוגלת להגיע לבכי מרוב תסכול..
חוצמיזה שאני בוכה מלא פעמים בלי קשר למציאות.. פעם קרה לי שהסתבכתי עם אוטובוסים והייתי כבר עייפפההה התקשרתי לאמא שלי ובכיתי לה. היא לא הבינה מה נסגר איתי.. אני גם לא מבינה מה נסגר איתי?
עד כאן נאומי. תודה שקראת:)
ברור שקראתי.
הזרמת בי כח, תןדה לך.
שמחה שהדמעות אצלך בשלוף, זה משחרר מהלב כשמוצאים!
אאוץ אושרית
עוד רגע ואני בוכה בשבילך?
את מיוחדת, כל כך מבינה את הקושי הזה. אמנם לא בדיוק בסיטואציה כזאת אבל כשקשה ואף אחד לא מבין ואז ההתנהגות שלי גורמת לעוד יותר אי הבנה.
וזה מתסכל כל כך.
בהצלחה לך יקרה!! קבלי חיבוק גדול ונשיקה
קבלי בחזרהה
מי כמוני יודעת?
כשלא מבינים אותך וקשהה כלכך.
חושבת שאת מגיבה בסדר גמור.. לא כולנו רובוטים.
אם תקבלי את התגובות השונות שלך יהיה לך אולי יותר קל איתם.. כי לא עשית שום דבר אסור ומותר לך להרגיש אחרת. חבל שהסביבה פחות מבינה את זה, זה נטו בעיה שלהם
אושרית אני הכי הכי הכי מבינה אותך בעולם!!!
אל לא קולטת כמה.. אפשר לשלוח לך חיבוק חזק חזק???
מצד אחד את חייבת לעזור לאמא שלך עם כל הקטנטנים..
אבל מצד שני, לא להקריב את עצמך שלא יהיו לך חיים!!
כן, מותר לך לצאת מדי פעם לשיעורים, התוועדויות, הליכות, לימוד למבחנים וכו'..
ברור שאת צריכה לעזור, אבל לא נון סטופ 7\24. אחרת את לא תחזיקי מעמד..
הייתי מציעה לך לדבר על זה עם איזה מורה מבינה בצוות.. גם לפרוק אצלה את כל הקושי והתסכול (ואל תחשבי שאת מוזרה. את נורמלית לגמרי!). וגם שתקל עלייך מהעומס הלימודי.. שיותר תתחשב, שתיתן לך אישור בבוקר לאחר בכמה דק' וכו'..
מזל טוב והצלחות מטורפות לך!:)
וואו איזה קשהההה
אולי יש לך איזה חברה טובה,אחת של חסד כזאת..
שתיהו ביחד אחרי הצהורים..תעשו כיף כזה ביחד להכין אוכל לאחים שלך,לקלח וזה..כל הילדים מתוקיםם❤️
אפשר לעשות איתם מלא כיף (ואני אומרת את זה גם לעצמי)
כי זה ממש קשה ,
פתאום קולטים כמה אמא עושההה יאו זה פולל אני משתגעת(או השתגעתי לפני מספר חודשים;)
למה הפוסטים "זה ניגמר" ו"תגובות מתחשבות" נחסמים ע"י אינטרנט רימון?
תשלחי להם מייל תלונה בבקשה
כששולחים מייל לרימון הם שולחים הסבר איך את/מנהל החסימה שלך יכולים לאשר את זה.
אז פשוט תעשי את זה ישירות במקום לבקש מהם.
תוכלי לשלוח לנו את ההסבר שלהם?
גם לי לא נפתח.. אשמח שתסדרו את שניהם:)
וואו אושרית!!!
כמעט בכיתי!!
אני מזדהה איתך ברמות!!!!
ואני פשוט מתוסכלת מעצמי!!
אני אמורה להיות שמחה מזה. אין לי שום סיבה לבכות עכשיו. אבל קשה לי. ואין לי כח להיות שמחה.
אפשר שאלה?
למה התסכול??
ותודה לך על ההזדהות. כיף להיות בסביבה תומכת..
אני מתוסכלת מכמה סיבות.
דבר ראשון, אני אמורה להיות שמחה!! זה לא משהו עצוב שקרה!! אז נכון שלי קשה כרגע, אבל זה משהו משמח!!
דבר שני, זה מתסכל אותי לחשוב שאני גורמת לאחרים הרגשה רעה… ובכללי, האווירה נהיית לא טובה כזה. וזה מתסכל אותי שזה בגללי!
בתור האחרונה בבית תמיד תהיתי איך האחים הגדולים מסתדרים כשנולד אח:) תודה על הצד הזה
שמחה שנתתי לך הצצה
זה יועיל לך גם לעתיד;)
וואי. אשרית מדהימה שאת!!!
אני לא הבכורה בבית, אבל מכירה את זה גם.. יש פעמים שההורים יוצאים ואין מי שישמור על האחים הקטנים אז זה נופל עלי ובדיוק באותו יום הקטנים מלאים אנרגיות.. וגם שמדברים הם רק משתגעים יותר..!!
ואז זה הופך לסיוט מתמשך.. עד שהם מחליטים להקשיב..
ואגב בכי זה לא משו שאסור! זה צורת פריקה דרך שבו האדם פורק את הכאב שיושב לו בלב או לחץ או סתם דיכאון!!!! לא צריך להתבייש לבכות!!!
אז בהצלחה לכל המאלפות שעוזרות בבית!!! כל הכבוד לכם!!! ???
וואייי גרמתן לי לבכות.
תודה רבה לכולכן על שהגבתן!
זה נותן כוחות להמשיך.
להמשיך להיות נחמדה כל הזמן לאחים/ות,
להמשיך לעזור בבית גם כשאין כח
ובכלל, לתת את עצמך ולהיות שם כשצריך..
וכן. עזרתן לי בזה עם כל ההזדהות והמילים הטובות והחמות..
וגם העצות, אשתדל לקחת לצומת ליבי.
אז תודה מלב אוהב!!
ואיחולי להצלחת כל אלו עם האחים הקטנים שדורשים את שלהם.. ומעריכה אתכן המון על העזרה בבית ובפרט כשהיא מגיעה מתוך שמחה והבנה