תפריט
תמיד שאומרים על מישהו שהוא גיבור
אני יודעת שזהו, הוא כבר לא יחזור
ככה זה היה עם אבא
הגיעו מלא שוטרים וחיילים
ואמרו שאבא שלכם גיבור של החיים
ורופאה אחת חיבקה את אמא
ומאז הוא לא חזר
כנראה הוא הלך לעולם של הגיבורים
יש שם ממש הרבה אנשים
דוד כהן, חברה שלי ואפילו חיים הירקן
בטח מעניין להם שם חבל על הזמן
לכן הוא לא חוזר. לכן גם הם לא.
אבל הוא בטוח יחזור, כמה זמן כבר אפשר להיות גיבור?
אז אני לא מבינה למה אמא בוכה כל הזמן
ליד התמונה שלו שתלויה מול הכיור
זה גם קורה תוך כדי שטיפת כלים
והדמעות שלה מתערבבות עם המים והסבון
אולי הם נותנות חמוץ לכלים, אולי לא.
כך או כך
כבר אין לי תאבון
לכן כשאמא אמרה לאביתר אחרי טיפול שניים
שהוא גיבור ענק ענק
אז ישר נבהלתי וחיבקתי אותו חזק חזק
לא רציתי שהוא יהפוך לגיבור וכמו אבא לא יחזור.
די. לא צריך עוד גיבורים. יש מספיק.
כבר אין מי להציל!!!
וכל לילה, לפני השינה, אני לוחשת מתחת לשמיכה
ה' בבקשה, שאני אקום מחר בבוקר
לאמא
לאביתר
למשפחה
ה' בבקשה, אני לא רוצה להיות גיבורה
ואם זה לא מסובך, שאבא יחזור בחזרה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
א… זה מטורף.
מסוג הפוסטים שאני מפחדת להגיב. כי המילים שקראתי כאן יפות מידי. מיוחדות. כואבות. מידי.
עולם של גיבורים. למעלה. ולמטה.
תודה על המילים הטובות❤️
צמרמורת
😣
יאווי 😥
😣
זה מצמרר סתיו.
את כותבת מזווית של ילדה קטנה עד שבא לי לבכות.
כי היא רק ילדה.
תודה לך
צודקת, כמה כאב😢
וואו וואו ווואוווו צמרמורתת
תודה❤️
אין כאב יותר גדול מזה… הלוואי שיכולתי לכאוב ביחד איתך, להלחם ביחד איתך, להיות איתך שם….
כי אני לא מבינה כמה זה כואב. את חזקה!
ואוו אין לי מילה אחרת
את נוגעת כל כך עמוק
ואני בטוחה שזה נוגע כל כך חזק בלב
כי את כותבת את זה הכי מהלב שלך
בטוחה שיש כאן כמה וכמה שיזדהו מאד
עם מה שכתבת.
אז תודה שכתבת מה שיושב לנו על הלב💔
אוהבת אותך
וואוו לא קראתי הרבה זמן כאלה פוסטים מרטיטים…
הרבה זמן לא קראתי מילים שגרמו לי לדמוע.
הרבה זמן אף אחד לא שרט לי ככה את הנשמה.
קראתי פעם אחת. ושוב. ושוב. ושוב
ולא יכולתי להפסיק כי הדם והשכול זועקים מהמילים.
כשה נוגע למלחמה הרגש שותת דם,
כשמישהי כמוך כותבת טקסט כל כך פשוט אבל הכי כנה בעולם
אי אפשר למנוע את הצמרמורת שמטפסת בי.
אגב, זה עלייך נכתב?
אמאלה
מה זה היה עכשיו?
– – – –
מצמרר ברמות, במיוחד שזה מנקודת מבט של ילדה קטנה ותמימה🥺
אמאלה סתיו
זה כל כך עצוב וכואב
ויפה!..
צמרמורתת