שלום… יש לי בעיה גדולה! יש בת בכיתה שיש לה בעיה, אין לה חברות והיא מנסה להשיג חברות! היא ילדה מסכנה שבנות אינן רוצות להיות חברות שלה אני ועוד 2 בנות (החברות שלי הטובות) החלטנו שזה לא יפה שאין לה חברות אז נתייחס אליה יפה ונדבר איתה. כרגע אנחנו הבנות היחידות שנותנות לה יחס. אך כל פעם היא עוקצת אותנו ואומרת דברים לא נכונים עלנו מכיון שהיא צריכה "צומי" (היא לא מקבלת מספיק בבית)…. פעם אחרי פעם היא אומרת שאנחנו מתעללות בה למרות שאנחנו מנסות להתייחס אליה הכי יפה שאנחנו יכולות! לדוגמא לפני יומיים היא חזרה לכיתה מההפסקה ולא מצאה את הטלפון שלה.. ואח"כ היא מצאה את הפלאפון בכיתה אחרת. יום למחרת אני מגיעה והחברה שלי הטובה מגיעה אלי ואומרת לי שהילדה מאשימה אותנו שהחבאנו לה את הטלפון! (יש הוכחות שזה לא היה אנחנו) אנחנו החלטנו פשוט לא לדבר איתה יותר כי זה סתם גורם למריבות. האם זה נכון לעשות ככה או מה צריך לעשות במקום זה?
שלום יקרה,
האמת? הדבר הראשון שחשבתי לעצמי כשקראתי את השאלה שלך היה.. איזו חמודה!
ממש לא מובן מאליו שבסיטואציה הנוכחית את שואלת מה הדבר הנכון לעשות. הרבה היו בוחרות להפסיק את החברות והיחס הנחמד למישהי שכך מתייחסת אליהן. ואת, באה ומשתפת במטרה לדעת שזה אכן המעשה הנכון והראוי. מקסים בעיניי.
כשכואב לאדם הוא פוגע באחרים
אני מבינה ממה שכתבת שמדובר בנערה שאיננה מקובלת בחברה בעיקר בגלל חוסר טיפוח וריח רע. וממה שאת מתארת אני מבינה שהיא גם לא תמיד נעימה ביחס שמעניקה לחברותיה. סיפור קצת מורכב אך עדיין אפשרי לשפר אותו ואפילו לפותרו במידה מסויימת.
אני חושבת שכאשר אדם נמצא במצב חברתי לא טוב הוא אוטומטית הופך לעוקצני ומריר, אפילו כלפי אלו שקרובים אליו. לפעמים, ליחס זה סיבות טובות כמו חוסר ביטחון עצמי או הרצון לבדוק עד כמה אתן באמת רוצות בקשר הזה איתה. עד כמה תהיינה מוכנות להישאר עבורה גם אם היא מתנהגת בצורה שכזו. לא בטוח שזה בכלל מודע. לפעמים היא מתנהגת ככה בלי להבין שזה מה שהיא עושה. זה אוטומטי אצלה. טבעי להיות חשדנית כשאת בודדה רוב הזמן.
אני מרגישה שאני לא צריכה לנסות להסביר לך עד כמה קשה להיות במצב כזה, הרי את בעצמך, יחד עם חברותייך הקרובות, שמתן לב לכך ולקחתן על עצמכן החלטה לנסות להתקרב אל אותה נערה כדי לגרום לה לתחושה טובה יותר.
יחד עם זאת, אי אפשר לצפות מכן לספוג את היחס שהיא מעניקה לכן שלא בצדק. לכן אני ממליצה לנסות לדבר איתה. בצורה עדינה ורגועה, ממקום מבין, באופן כזה שלא תרגיש שמישהי מכן עושה לה טובה אלא שאתן באמת רוצות בחברתה ומפריע לכן היחס. אולי יש מישהי מכן שמצליחה לדבר איתה יותר בפתיחות ואפילו שייך להתייעץ עם המורה על כך ולבקש ממנה שתעשה זאת בעצמה בלי שתקשר את העניין אליכן. מה שנקרא בעקיפין.
בסופו של דבר, כאשר כוונה טובה ומילים עדינות ממקום איכפתי באמת, פועלים את פעולתם.
גם אם לא באופן מיידי, זה מחולל שינוי. אני בטוחה.
איתך בדרך, שמחה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
הילדה כנראה זקוקה לעזרה מגבוה. נסו לפתוח את כל מה שמציג לכן (וכנראה לעוד בנות) בתקשורת איתה- בצורה יפה, בוגרת ושיתופית. ואם חסר לה צומי בבית- יש לידע את הצוות החינוכי! למי אין צומי בבית?