תפריט
תביני, אני גדלה בבית הכי דוסי שאפשר, אבל הבית ספר שבו למדתי ממש לא היה לא דוסי ולא נעליים.
הבנות שמעו שירים, דיברו, התלבשו, שוק לכל מה שאת גדלה עליו.
ובתור אחת שגם נפלה בזה והצליחה לקום הייתי רוצה להגיד לך:
לא כזה כיף להם.
המציאות הנוצצת שמציגה הפתיחות היא בסך הכל מעטפה מבריקה לתוכן מלוכלך.
תאמיני לי.. אני יודעת. אני ראיתי סרטים יותר גרועים ממה שראית (נראה לי) ושמעתי שירים ממש לא טובים. נחשפתי לחוסר צניעות מזעזע והתלכלכתי.
לא כתבת על הסרטים שאת רואה אבל אני די בטוחה שזה גורם לך להרגיש מלוכלכת ומאד מתסכל.
במיוחד בגלל שזה לא נגמר. בור בלי תחתית.
אז כן, אולי הם בית יותר פתוח, ובאמת נראה שיותר כיף להם.
ואולי באמת יותר נחמד להם אי אפשר לדעת.
מה שאת יכולה להיות בטוחה – הנשמה שלהם כואבת ורק רוצה לעלות.
את צריכה לבחור את ההחלטות שתהיי הכי שלמה איתן, אני רק מנסה להגיד שלחיות בבית פתוח יותר ופחות דוסי לפעמים רק חונק אותך הרבה יותר מלהיות דוסה במאה שערים.
המציאות של הפתיחות הזאת היא בכלל לא חופש ופתוח. הוא כלא.
כלא לך, למעשים שלך, לנשמה שלך.
אני אגיד לך מה עזר לי: אני טיפוס לוחמני שאוהב להגיד את הדעה שלו (אולי שמת לב
) ראיתי בזה מלחמה.
מלחמה יום יומית על לא לשמוע שיר ועל לא לראות סרט מסוים. זה לא יום אחד. זה לאט לאט
אבל זה נותן לך מלא סיפוק וגאווה ותחושת ערך עצמי.
את חזקה!!!
גם אם את לא חושבת שאת לוחמת או שאת חושבת שאת חלשה, את הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת! הנשמה שלך נבחרה לרדת לעולם בתקופה הכי קשה מבחינה רוחנית. למי עוד בהיסטוריה היה סמארטפון? מכשיר שמכיל את עומק החטא בלחיצת כפתור?
לא סתם את הגעת לפה ואחרים לא.
הנשמה שלך יכולה להתמודד עם זה. אחרת לא היית פה.
פשוט ככה.
את מברכת "מודה אני לפניך מלך חי וקים… רבה אמונתך" – אם ה' מאמין בך, אל תעזי לפקפק בעצמך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
תקשיבי אהבתי ואת כותבת מותק אבל אני מסכימה איתך חלקית.
המלחמה היומיומית הזאת מטורפת וקשה מידי בשבילי.
למה שווה לי להיות ילדה טובה?!?!
למה לי להצליח ולנסות להתגבר?
תתני לי סיבה אחת. אחת!
חוץ משידוכים, גם כן..
בשבילך
בשביל הנשמה שלך.
הנפש האלוקית. חלק אלוקה ממעל
בשביל התכלית שבשבילה ירדת לעולם
לא ירדת לכאן סתם, ידעת?
בשבילה (=בשבילך) את צריכה לעלות ברוחניות.
לעלות ולהעלות יחד איתך.להתעלות למקומות שרק מפה – מהעולם הזה. מהמקום הכי גשמי שיש – רק מכאן אפשר להגיע אליהם.
אבל אם את רוצה לעשות בשביל הנפה״ב, בשביל הגוף.. ללכלך את הנשמה, לצער, לעשות עוול למטרת חייך-כיהודיה-להוסיף עוד אור וטוב עד להתגלות
אם זהו רצונך
אז תעלי בגשמיות, בחיצוניות,
תהיי כזאת??
https://shutafotbaderech.co.il/insights_on_life/בובת-חרסינה/
ומקווה שתבחרי בטוב מהר;)
את חמודה. באמת
אבל לאידעת, לא מדבר אליי. אני צריכה משהו מוחץ כזה לא יודעת מה. משהו שבאמת יגרום לי לעשות ברקס. ואין דבר כזה.
אני לא מרגישה נעים לנסות לענות לך על זה למרות שיש לי מה.
כי אני גם במלחמה הזו.
וכל היום נופלת.
אז מי אני שאגיד לך?
אבל אני יגיד משו קטן שאולי אולי יעזור.
אני תמיד חושבת על הילדים שלי בעז"ה.
אני רוצה שהם יהיו כמוני מבחינה רוחנית?
שיראו את הסרט הזה שאני רואה עכשיו?
שישמעו את מה שאני שומעת?
אהיה מוכנה שהילד שלי במקום שישב וילמד יטמא את העיניים שלו בסדרות?
כי אם אני לא אשתנה עכשיו.
זה מה שיהיה.
זה מה שתמיד גרם לי להשתנות,
אבל לאידעת
מאז ומתמידדד יש לי מלחמה עם שירים, יש תקופות שהצלחתי יותר ויש פחות..
אבל אחרי שבוע מרומם כזה שוב חזר לי הכל בפתאום וחזרתי לשמוע הכל
והפעם היה הרבה יותר קל ליפול שוב מהפעמים הקודמות..
איך יוצאים מזה??
אני שומעת ונהניית, אבל הלב מבפנים נשרף.
רוצה להשתנות אבל זה נהיה חלק ממני.
אני לעולם לא ישתנה?
זה להילחם כל רגע מחדש.
כמה אפשר להילחם על אותה נקודה??
זה לא עובר מתישהו?
רוצה להיות חסידית.
באמת.
??♀️
אוףףףףף.
סיננו את התגובה שלי.
למה?
את ממש ממש חמודה?
אבל לא מסכימה.
ואני תמיד אומרת את זה.
למה אני צריכה להלחם? זה החיים שאני רוצה!
אין לי שום צורך במלחמה, בהתגברות.
כי זה החיים שלי.
זה החיים שאני רואה את עצמי חייה עד 120.
וואו
תודה לך מאמי
אהבתי מאד מאד.
את חמודה.
תודה.
הי.
ברור שזה לא אמור להיות מלחמה אלא דרך חיים שאת נהנת, אב אני אישית מרגישה שאני דווקא כן במלחמה .
גלים מתנפצים ביקשת סיבות ללהיות ילדה טובה?
בואי נתחיל מזה – מסכימה איתך ששידוכים ממש לא סיבה.
למה שווה לך להיות ילדה טובה?
למה לא?
בואי נתחיל מזה שדבר ראשון ה' רוצה את זה. את חיה בזכותו. הוא אוהב אותך.
דבר שני זה שווה לך! שווה לנשמה שלך, למי שאת רוצה להיות, לדרך שאת רוצה ללכת בה.
לא יודעת מה אתכן, אני אישית לגמרי מרגישה מלחמה יומיומית.
זה עצוב, אבל זה המצב.
וכל פעם שאני רואה משהו מלוכלך יש לי נקיפות מצפון מציקות כאלו.
ויודעות מה?
זה טוב.
ביום שבו לא יהיו לכן חרטות, תתחילו לדאוג.
כן, זה נשמע חריף אני יודעת.
אבל בנתיים, תנסי לחזק את עצמך ולהתעודד.
אני אישית רואה בזה מלחמה.
אבל זה כי אני טיפוס כזה
מלחמות ובלאגנים יהיו תמיד ואפילו יותר שלא שומרים תורה ומצוות.. בעיני אפילו יותר קשות ואני לא יפרט דווקא בגלל שלא שומרים על דברים שבעיני בסיסיים.. אבל.. זה הענין פה בעולם-להתאמץ, "אדם לעמל יולד" וזה גם גם סבא וסבתא שלי יסכימו איתי והם ממש ממש לא דוסים(בחיצוניות)…. אף אחד לא יושב רגל על רגל גם כשנראה לך שהכל בילויים בחול ויופי וטופי גם בחי לשמור תורה ומצוות.. בעיני ההיפך, אישית אני יכולה לומר לך שבתקופה האחרונה בזכות כל השפע של השיעורי תורה וחסידות וכו בזום ממש השתנתי לטובה! אני כבר הרבה פעמים ממש מרגישה צמאה ללמוד חסידות וכו זה עושה כזה רוגע בנפש שמשנה את החיים!! יש לי חיבור והרגשה שזו האמת ואני יודעת שזה טוב ליייי אז זה מה שאני עושה!!!! אני לא עושה טובה לאף אחד שאני שומרת על השבת-השבת שומרת עלי!! אני לא שומרת על הצניעות-הצניעות שומרת עלי!!