לא מוצאת שום כותרת שתצליח לתאר….

תמיד אני קוראת על בנות מבולבלות,
לו'ידת מה להרגיש הן תמיד אומרות.
מספרות שמרוב הכאב החודר,
הלב שלהם נצבע בצבע קודר.

אני לא מבינה על מה מדובר,
מה מרגישים כשהלב נשבר?
ואיך בכלל הנפש יכולה לחוש כאב?
ואיך מפרשים את מה שבלב.

אבל-

אחרי שנה כזאתי מטורפת,
אני כבר לא אותה ילדה מפונקת.
הלב שלי הרגיש כל כך הרבה דברים,
כאב עצבות דכאון ואפילו סכינים.

ובאמת שבא לי לבכות,
להשאיר את הדמעות.
שיחליקו על הפנים,
שירפו את מה שבפנים.

איך עם אחד יכול להכיל כ"כ הרבה,
ואיך בכלל אפשר צלקת כזאת לרפא?
תספרו לי על עם אחד שמצליח להשאר חזק ויציב,
אחרי שכל העולם רוצה אותו להשמיד.

טוב,
האמת שזאת לא משוואה,
כי אי אפשר להשוות אלינו אף אומה.
אין על עם ישראל בעולם,
הרי הוא הבן של המלך החי וקיים!!!