תפריט
די בבקשה עזרה
די
בבקשה די
די עם הקשיים
די כבר עם האתגרים
עד כמה הא?!
עד מתי?!
כבר נמאס די
אני מנסה להתגבר
אבל לא נגמר אתגר אחד וכבר מגיע אחר
די
עד מתי?!
אני מנסה להתמודד
אני מנסה את עצמי לעודד
אבל זה לא נגמר
זה רק מוסיף לי צער
אני מנסה להיות חזקה
אבל אז עוד בעיה מגיעה
למה???
זה קשה
זה כבד
הלב לא עומד
קשה לקום בבוקר
מתחת לשמיכת צמר
לקום זו חתיכת מסע
לעוד יום יגע
ויש ביקורות
ואין ספור בעיות
די
למה? עד מתי?!
אני כותבת ובוכה
עוד שניה מתעלפת מכובד המשא
אני אוכלת את עצמי
מכרסמת ונוגסת בי
מה שהתסכול עושה לי
בא לי לאפס את החיים
להגיד סטופ לכל הקשיים
זה קשה
זה חתיכת בעיה
נשבר לי
נגמר בי
כוח להתמודד
את עצמי לעודד
אין לי מאיפה להביא
וזה כבר לא בריא
כי הנפש שלי מתמוטטת
ואיתו כל מסילות הרכבת
שאספתי ובניתי
יצרתי צירתי והברגתי
אבל החורף בא
והרס את כל הבניה
הברק שפגע
זה כואב
זה צורב
כל פעם נשבר לי משהו בידיים
ואני לא אומרת פה משלים
אני מסבירה לכם את החיים
במובן שלא משתמע לשתי פנים
נשבר לי דברים בידים
כולם צועקים
לא מבינים
רק אני מנסה, מסבירה
ה' בבקשה קצת עזרה
נימאס לי להיות חיה רעה
פרא אדם
מה ששמעתי רגע לפני שהדלת נטרקה
ובתוכי זה עדיין מבעבע
אפילו שזה קרה לפני חודש ומחצה
אל תגידו בעתיד ככה לילדים שלכם
זה שובר אותם
מבפנים
וזה בשלב כלשהו גם לבחוץ
ומביא אותם למקומות של אומץ
למקום כואב וחזק שיכול להביא אותם לחיים לעשות קץ
זה נכנס כל כך חזק יותא מחץ
אז תיזהרו מעץ
גם אם אתם רוצים רק להגיד מילת עוקץ
קטנה
חושבים שזה יעבור אחרי שעה
אבל זה לא יעבוא גם אחרי 100 שנה
הכאב המפלח
העצבים שגורמים לך לרצות לפצח תפוח
אז די
אני מחננת
אני בסך הכל מתבגגרת
אז טאטע פליז עזרה
כי אני יותר לא יכולה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
מיכל נשמה,
קחי נשמה עמוקה.
הבלבול בו את נמצאת הוא כמו ערפל שמסתיר ממך את היופי ואת הטוב, ובעיקר את הכוחות הטמונים בתוכך להתגבר על הקשיים. לדעתי תמשיכי את המונולוג הזה מול עצמך, תפרקי, תתני לעצמך לכאוב ולדמוע. אלוקים מבין ואוהב אותך, לפעמים דווקא בתחושות כאב מרגישים אתזה יותר.
נעלי בלרינה. וואו. התגובה שלך הסבירה לי כמה דברים. תודה.
ומיכל… נשאר לי רק לאמר שאני אוהבת אותך. ושתחזיקי חזק…?
❤
הרגשתי אותך ככ. כולנו מתבגרות וזה שלב בחיים, חבל באמת שאי אפשר לדלג עליו..
אני בדכ לא מגיבה.. אבל קרעת לי את הלבבב, כמה כאב נכתב פה, ואוו.
יקרה תקשיבי, אני מאמינה בך, והקב"ה גם כן. ונכון זה נמאס לשמוע משפטים של הכל לטובה ואין רע יורד מלמעלה וכו'.
אז תרפי, אל תגידי לעצמך אותם, תני לעצמך להתפרק, צריך את זה..
אבל אחכ, אל תשכחי גם לקום מזה בצורה הכי טובה שיש, אוהבתת ותבשרי בשורות טובותתת
דיינוו?
אחחח…
מיכלי, הדבר היחיד שאני יכולה לנחם אותך בו הוא שאנחנו עוברות את זה בסוף… ויהיה טוב, בעז"ה
אוץ. פשוט הרגשתי בעצמי את הכאב שלך. כואב לי בלב. נגעת בי נורא.
ואת ככ צודקת שזה כואב פי אלף.
אני הכי איתך נשמה. הכי.
איך את עכשיו?
איייששש כמה כאב מרוכז בפוסט אחד.
רק תדעי שאת בסדר. טוב?
תודה בנות..
ןאני ראיתי פה הרבה תגובות כמו תרפי וכל זה וזה קצט הרבה עצבן אותי נכון צריך להרפות אבל זה לא כזה שחור ולבן הלב שלי כבד מאוד ואני התפוצצתי פרקתי צעקו עלי וכאב לי וזה קשה לי לשמועה שצועקים עלי לילה אחר לילה ואני בןכה במיטה לכו תחפשו את הפרטים ותבינואת הדברים שלא אומרים ולא תודה אני לא בקשתי ורוצה עצה אתם באות בקטע כאילו אתם הכי מבינות בעולם ויש לי פתרון מוש אבל לא תודה…