לא יהיה נעים בסוף…

אוקיי אז אני עכשיו בתיכון
ובשנים של תחילת החטיבה עשיתי דברים ממש… לא
לראות סרטים, להקשיב לשירים…
ולאחרונה אני באמת התחלתי לחשוב על החיים שלי ומה יהיה ממני בעתיד
ות'אמת אני עדיין קצת עושה את הדברים האלה הלא מתאימים
ואני חושבת אם באמת ככה אני רוצה להרגיש עם עצמי
כבן אדם שלא יודע להתגבר?
כבן אדם שלא מצליח להפסיק?
לא רוצה!
וזה ממש קשה להפסיק אני מבטיחה.
אני ממש כרגע בדיכאון מכל מה שעשיתי ולצערי עדיין עושה.
ולכל מי שעדיין נשמה טהורה בבקשה תעשו אתזה בשבילי.
תשארו טהורות.
אני מבינה אני מבטיחה!!!
לחץ חברתי…
רצון להבין…
ואולי פשוט שיעמום…
ואולי אפילו שיעבוד…
אני מבינה אותך נשמה
לפני כמה ימים דיברתי עם בן אדם יותר גדול ממני.
(כשאני חושבת על דוגמא לאיך אני רוצה להיות כבת עשרים אני חושבת על הבת הזאת.)
והיא אמרה לי שכשהיא הייתה קטנה גם לה היו קשיים.
והיא ממש עכשיו מנסה לעזור לי לעצור כי היא רוצה שיהיו לי חיים שמחים בלי חרטה.
ואני מבינה מה שהיא אומרת!
אני רוצה להפסיק!
ואני רוצה לשתף לכן כי אלף כל אני לא חושבת שאני לבד וניראלי לכתוב "אני מזדהה" לפוסט זה הרגשה אפילו טיפונת עוזרת
ובית כל אני רוצה להסביר לבנות אולי יותר קטנות ממני שבאמת זה לא יועיל לכן לחיים ורק תתחרטו מזה אחר כך.
באמת, תאמינו לי.
ואני מבינה שעכשיו קשה לעצור אבל זה באמת יותר קשה לא לעצור ואז להסתתכל אחורה כשאת יותר גדולה מאשר להתגבר עלזה כשזה עדיין טרי.
ודבר אחרון – את לא לבד, שותפה שעוברת קשיים והנשמה שלך צורחת לך "תעזרי לי".

נ.ב. סליחה שזה טיפה ארוך🫣😅