כתבנו ביחד שיר. אולי תבינו, אולי לא. אולי תהיו ים, כמונו.🌅

לבבות היו קורקינט
איבדו דרך
נסעו לים
ידעו שהיו ים פעם
נגמרו. איכשהוא חזרו.
מצאו אנשות
שמו מנוע שחור. הבטיחו. ים בעיניים.
אנשות היו ים
רצו חול ורוח
הורידו נעליים גרביים
אנשות היו ים
והן היו לבד
וחול
ובוץ,
ורוח נשמה להן שכל
נשפה ריאליות מכל החורים
החייתה ראש.
אנשות היו עיוורות בכלל
ברחו ממים ירוקים
לאותם מים רק בחושך.
היו ים. לא משנה איך נראה. לפחות ים.
.

(נסענו לרידינג בקורקינט, התגרינו מים. נטפנו מים ירוקים, קרובים לנחל ירקון. היינו ים, בערך, לא?)