על 4 בנות יספר הפוסט; גילה, רינה, דיצה וחדווה.
וכולן נכנסו השבוע לכיתה חדשה בתיכון חדש והיו צריכות להתברג (מחדש, כמובן).
לא ארכו הדקות וכבר יכולתי לזהות איזו אסטרטגיה בחרה כל אחת מהן כדי להתברג בחברה (מי אני? הזבוב על הקיר, שכחתי לציין).
גילה הלכה על כל הקופה, היא השתתפה בכל דיון, סיפרה על עצמה, על משפחתה, הביעה דיעות, זרקה בדיחות ובאופן כללי אין בת בכיתה שלא יודעת כרגע את השם שלה ובמה אבא שלה עוסק.
רינה בחרה בסגנון אישי. היא עשתה סבב בין כל הבנות שהיא לא מכירה עדיין, אמרה שלום בחביבות, הציגה את עצמה ושאלה שאלות כמו: אז איפה את גרה? ורגע, אהבה ורעות למדו איתך בכיתה גם כן? אני מכירה אותן מהקעמפ… היא הספיקה שלושת רבעי כיתה ומחר תמשיך את השאר. היא כבר יודעת מי הבנות שמוצאות חן בעיניה ובשלב הבא תנסה להתקרב אליהן יותר.
דיצה היתה קצת בהלם מכל הדברים החדשים ומכל הדיבורים המרשרשים. היא גם לא התחברה לצבעים שהמחנכת לובשת וגם לא לקול שלה. באותו רגע היא החליטה לא לעשות כלום כי אין לדעת מה עוד לא ימצא חן בעיניה. וככה ישבה לה בשקט ונשמה נשימות עמוקות (עד שרינה באה לשאול אותה איפה היא גרה ואם היא מכירה את שלומית ואחווה שהיו איתה בקעמפ). היום היא כבר סומנה בתור "השקטה" ונראה כבר מה יהיה בהמשך.
וחדווה, היא היתה רגועה והסתובבה לכל מקום שלובת זרוע עם חביבה. שתיהן הבטיחו זו לזו בהבטחה שאין להפר, שהן יעברו את זה יחד. הן יושבות יחד, מדברות אחת עם השניה, נשענות זו על זו ברגעי מבוכה, מצחקקות על המשקפיים של המנהלת וגם עונות לרינה ביחד ובאותו הקצב שהן "החברות הכי טובות".
כמובן שהיו בכיתה גם כמה "מושקות" וכמה "חניות" ו"שיינות" ודיקלה, ושוהם, ואסתי ומירי.
וגם להן היו אסטרטגיות מעניינות איך להיות בחברה.
אז אולי תשתפי אותנו, שותפית יקרה שהתחילה לימודים השבוע, לאיזה סגנון את הכי מתחברת? מה היו השיטות שלך השנה (או בשנים הקודמות) לקבוע לך מקום נוח בחברה הכיתתית שלך?
זה כל כך מעניין!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
נכנסתי עם המוןן בטחון עצמי.
אמרתי לכולן בקול: "היי אז אתן הכתה שלי?
אתן נראות ממש נחמדות! איזה כיף!!!"
ופשוט התחלתי לעבור בין הבנות, לחייך,
לשאול לשמן. לחפש קשרים חברתיים וכו'…
ממש כמו רינה:)
אני דיצה😏
אבל לא כי אני לא מתחברת.
כי אני פשוט מפחדת.
זה מפחיד ככה לגשת.
זה מפחיד אנשים.
אהממ… דבר ראשון פוסט מהמם
דבר שני… חושבת שהדרך של רינה היא הכי יעילה ונכונה,
אבל אני בד"כ נבהלת ממקום חדש ומתנהגת כמו דיצה… לוקח לי זמן להיפתח.
אחרי כמה ימים שאני מכירה את השטח אני כבר מרגישה בטוחה יותר ואז מתחילה להתנהג כמו רינה.
מתחברת לסגנון של הזאתי הראשונה..
פשוט להיכנס עם שיא הביטחון
הייתי שמחה לכתוב שאני רינה
כנראה שאני יותר דיצה
בהלם
לא מדברת הרבה
אבל מוצאת את הבת- שתיים לדבר איתן
וזה בסדר לי…
לא חושבת שאני מסתמנת כשקטה.
מאוד התחברתי לסגנון של רינה, לדעתי היא עשתה הכי בשכל
היי אני גילה!
מילה במילה
ובשם האמיתי שלי אפילו יש את האותיות של השם שלה
אני משהו בין גילה לרינה.
אוהבת ביטחון עצמי אבל לא יותר מידי בהגזמה, שאז זה כבר מוחצן.
מנסה להשתתף בכל שיח או דיון ער, אבל גם מפתחת שיחה שקטה עם הזוג שלי בשולחן או הזאתי מאחורה..
קיצער, לא אחת שמישהי תפספס:)
השמות של הבנות מהסרט (…)
🤣🤣🤣
רוב השמות של הבנות לקוחים מברכת "אשר ברא ששון ושמחה" שמברכים בשבע ברכות של חתן וכלה:
"אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדווה אהבה אחווה שלום (שלומית) ורעות…"
וכל השאר הוספתי כיד הדימיון
יאא איזה פוסט מאממ, אני רינה וקצת חדווה:))
אה וקצת אני😄