תפריט
תעזרו לי להתגבר
היי לכן מה שלומכן?
אני כותבת פוסט בלי לעבור עליו שוב… פשוט מלב אל לב. מכירות דבר כזה?
זהו. גמרתי את הבי"ס. 12 שנות לימוד מאחורי. מאמינות??
ו.. אני לא יכולה, זה קשה 🙁
אני מתגעגעת כבר מעכשיו להווי החסידי, החברתי, למורות, לחברות, להתוועדויות, לשיעורים, למפגשים, לבגרויות, לחופשים, לימי עיון, לטיולים, להפסקות, לשנ"שים עם חברות ומורות, לדיונים שלא נגמרים, לחזנית, לוויכוחים וכו'… 🙂 🙂
אוף אני לא רוצה ללכת למקום אחר. זר. רחוק ממה שאני מכירה…
להיפרד ממלא חברות, לעזוב אותן ולהשאיר מאחור…
איך?? איך אפשר לעבור את זה??
זה קשה וכואב. זה מתסכל. זה מפחיד.
שמתי לב שבימים האחרונים אני וחברות שלי משחזרות מלא רגעים מה12 שנים שלנו יחד.
מקרים מצחיקים. פדיחות. עצבים וצחוקים על מורות ומה לא?!
אנחנו עושות מפגשים. התוועדויות. טיולים. ים
קשה לי. כואב לי.
מרגישה כאילו לקחו חלק ממני…
בנות! תנצלו כל יום. תצחקו. תהנו. תקחו בקליל!!
יגיע היום שגם אתן תסיימו את כל הטוב הזה…
מאחלת לכן הנאה ושמחה בבי"ס.
ובנות שעברו את זה- תכתבו לי. תעודדו אותי. תנחמו אותי.
יום טוב לכולן.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אאוץ'.
אני פשוט מזדהה איתך.
גומרת עכשיו 8 שנים,וזה קשה לי נורא.
לא רוצה לחשוב בכלל מה יהיה,ואיך יהיה.
מקווה לטוב,לכולנו.
בהצלחה!❤
מקווה להצליח לנצל את מה שנשאר לי..
אוף, זה באמת קשה לסיים ככה. מאחלת גם לך הנאה שמחה והצלחה בהמשך החיים!
וואו זה כזה נכוןןןןןןןן
מזדהההה לגמרי!
אני בטוחה שאתן יודעות כבר אני גם יודבתית- (לשעבר?)
באמת תנצלו!!!
ברגע הראשון זה הזכיר לי מעט את מה ששלחתי שבוע שעבר- בעיקר בגלל השורה הראשונה ב"צהוב"
#עוברת את זה יחד איתך?
קראתי וקיבלתי צמרמורת. כמה שאני מזדהה. אני מחכה כבר שנים שאני יגמור בית ספר, אבל פתאום כשגמרתי אני כזה 'יואוו לא הספקתי את ואת זה ואת זה'. פתאום אני נפרדת מחברות של 12 שנים שזה רוב חיי. גם יש בנות שאני יודעת שלא נשמור על קשר אח"כ.
באמת שנצבט לי הלב מלחשוב על הפרידה שהיתה לי…
היי, אני עוד לא מוכנה לצאת לעולם!
חבל שנגמר הבי"ס??
חברות מתוקות שליי, אתגעגעעע??
אני לא יודעת אם אני נקראת עוברת את זה, אבל בטוח משו בסגנון..
תקשיבי, נכון שעכשיו זה נראה לך סוף העולם שמאלה, אבל בכל דבר יש משו טוב..
מתבגרים, גדלים, ואין מה לעשות, חלק מהחיים זה לצאת מהחממה המתוקה שלנו, ופשוט לגדול ולדעת לעשות לעצמנו ובעצמנו את החממה שלנו:)
במקום לפול לייאוש, שזה תכלס הכי כיף (מודהה), עדיף להתחיל לעשות;)
לקחת חברותא, אם את אחת שמצליחה להחזיק את עצמה מעולה, אם לא קחי מישהי שהיא תזכיר לך, שביחד תעמדו על זה!
ללמוד בין לבין דברים, לדאוג לשמור על החלטות שחשובות לך, לשמור על קשר עם המשפיעה, לארגן התוועדויות בין לבין, כי תכלס בלעדייך הם לא יקרו;)
ואין עוד הרבה מה לומר..
שיהיה לנו בהצלחה בעבודה שלנו:)
ואוו איך אני מפחדת להגיע לרגע הזה!!
אני עולה ליב
ורק לסיים יא היה לי נוראא קשה. כי אני מבינה שנשאר לי רק עוד שנה אחת לסיום הביהס וזה כל כך קשה לי!!
אני ממש מבינה אותך!
אם עכשיו בסוף יא היה לי נורא נורא קשה ברמה מאוד גבוהה אני לא יודעת מה יקרה כשאני יסיים ביהס..
אני לא רוצה לחשוב על זה בכלל.
וואוו אני מזדההה איתךךך;( גמאני מסיימת יב.. דייי אני לא עומדתת בזההה!! איך אפשר לעזוב, לסיים??? אנחנו מנצלות תחופש ונפגשות מלאאא אבל אני רועדת מהרגע שנתחיל תסמינר ואז.. כל אחת תיהיה שקועה בחיים שלה, ונהיה רחוקות ולבדדד אוף אוף למה יש דבר כזה פרדהה? לא בא ליי!! צריך גאולההה מהררר!!
תשמחי על זה שלפחות אתן נפגשות בחופש.
הכיתה שלי דיי התפרקה…
ביקשת שננחם אותך, ניראלי רק הוספתיי 🙁 אבל שתדעי שלדעתי כל הבנות שמסיימות עכשיו יב, או לפחות רוב הבנות מרגישות ככה..:-(
אאוץ' זה עצובבב גם ככה קשה להפרדד אז להתפרק מעכשיו? קשה לי לדמיין אתזה אפילו
אני סיימתי עכשיו יב', ולא מרגישה ככה.
רק חיכיתי לסיים את התיכון. כל כך סבלתי בו מבחינה חברתית
שרציתי לצאת מהתיכון עוד בכיתה י' אבל מכל מיני סיבות בסוף נשארתי. וזהו. אני שמחה שסיימתי ושלא אצטרך לפגוש שוב את הבנות האלה (לפחות לא על אופן יומיומי)
פשוט ככה.
לא סובלת פרידות. דבר מיותר כל כך.
גמני סיימתי. התמונות שלי עם החברות שורפות אותי מבפנים. אני רואה אותנו ואת השובבות בעיניים, איך היינו משתוללות כאילו אין מחר…וכיום – בוגרות כל כך והקשר מתחיל להתנתק ביננו, הסוף הזה צורב בי כל פעם מחדש. לקחתי איתי משפט יפה שנותן לי כוח: כל סוף הוא התחלה. בטח מכירה, לא?! מה שהיה היה וטוב שכך צריך לפתוח דפים חדשים בחיים מול וכנגד הקושי. בהצלחה לך… תתפללי שהשם ירפד לך את הפרדה. פרדות זה מושג עצוב בדרך כלל וצריך תפילות, בהחלט.
לא אוהבת את המשפט הזה עכשיוווו לא כשאני נפרדת מכמה בנות שמאד חשבות שלי…. לא!
תמיד הרגשץי שזה אחלה משפט אבל לא עכשיו לא. לא על זה.