כיבוד הורים

icon_set_3_13
אלופה

ומה אם?…
רבקה פונה לצאת. השעה רק 8:30 בערב, אבל ההורים שלה מקפידים שהבנות לא יהיו מחוץ לבית בשעה כזאת. אבל היא, בשונה מהתגובה של רוב הבנות בגיל הזה, עושה את זה בשמחה. מבחינתה אין אופציה אחרת, והיא ב-א-מ-ת שמחה לעשות את מה שההורים אומרים. ברור, אין עוד אופציה, לא?…
החברות מסתכלות בהערכה. הכיבוד הורים שלה מדהים, איך היא מצליחה? ועוד בשמחה אמתית וכזאת גאווה… יפה.

יצאנו לים כמה חברות. בדרך התפתח דיון על כיבוד, הורים ומורים. טליה מדברת בלהט של בת-עשרה על כמה שחשוב שיהיה כבוד בסיסי, על ההרגשה הטובה שזה משאיר כשאת מכבדת מישהו באמת, מתוך רצון ולא מחויבות. הכל עניין של בגרות, היא טוענת. ומה מרגיש טוב יותר מלהגיש לאמא כוס קפה מתוך הערכה אמתית?

הכל יפה, הכל נכון וטוב.
אבל למה נצבט לה הלב?

היא מעריכה את רבקה על הכיבוד הורים היוצא-דופן שלה. שמחה בשביל טליה על ההרגשה הטובה ועל הכבוד שהיא רוחשת להורים שלה. אבל— היא אף פעם לא תזכה להרגיש את זה. לא נוח לה בבית. הקשר עם אבא ואמא לא משהו…

היא זכתה בשתי הורים מדהימים, שבאמת רוצים לעשות רק טוב. אבל מה לעשות שכן, בשונה מהסיפורים לא תמיד ההורים יודעים מה הכי טוב לילדים שלהם. ולא תמיד יש קשר חם, זורם ופתוח.

מתי היא זוכה לכבד הורים? רק עסוקה במריבות כל היום… תמיד מאכזבת, תמיד יוצאת חצופה. ותמיד הייתה כזאת.
הפלאפון הרוטט בידה מעיר אותה באחת מההרהורים. על הצג: אבא.

היא לוקחת נשימה עמוקה. אין לה כוח. רק אלוקים יודע כמה היא מרוקנת, ובדיוק היום… יכול להיות שאבא רק רוצה להעביר הודעה משמחת, או לשאול איך עבר היום. אבל עדיין קשה לה, כ"כ קשה לה לענות עכשיו, אם הכעס בפנים.

אין-לה-אנרגיה-לזה!!!

הפלאפון ממשיך לצלצל. עוד מעט והצלצול יגווע. היא כבר יודעת מה היא הולכת לעשות, מה שהיא עושה תמיד בסופו של דבר. היא קיבלה על עצמה.

היא לוקחת נשימה, ממלמלת בשקט "לשם מצוות כיבוד הורים" ועונה מהר בשניה האחרונה של הצלצול.

אבא רק שואל מתי היא תבוא הביתה, הוא ואמא רוצים לדבר איתה על משהו חשוב פנים מול פנים. היא מגלגלת עיניים ושואפת אוויר בשקט.

רק אלוקים יודע כמה היא שונאת את השיחות האלה, כמה אנרגיה זה לוקח ממנה. רק הוא יודע מאיפה היא שאבה את הכוח והאומץ כדי להגיד בסוף "בסדר".

ורק הוא יודע ויידע על כל ההתגברויות הקטנות, הויתורים, האומץ שהיא לוקחת בשביל לשאול, להתייעץ, לדעת שהיא עושה את הדבר הנכון בכל מה שקשור לקשר העדין ביניהם. רק הוא.

מזווית העין היא רואה את טליה ניגשת לאמא שלה. באיזה שמחה היא ניגשת, באיזו גאווה ורצון.
היא כמעט מקנאה, כשמכה בה ההבנה.

רבקה מכבדת הורים בלהגיע בזמן, וטליה מעריכה אותם מאד. אבל היא, היא מכבדת אותם בכל פעם שהיא עונה לטלפון. בכל ויתור, בכל שתיקה.

ורק הוא יכול למדוד את המאמץ של כל אחת. רק הוא יכול לדעת מה וכמה זה דורש מהן. ורק הוא גם ייתן את שכר 🙂
והלוואי, הלוואי שאני אזכור את זה תמיד. כי מה אנחנו יודעות על מה שעובר על הבן אדם מולנו?
לא אנחנו מחלקות את הציונים, ולא אנחנו קובעות מאמץ ושכר.
בואו ננסה להשאיר לו את העבודה. ולזכור תמיד להעריך ולהיות גאה בעצמך על כל מאמץ, ולא משנה כמה קטן הוא בעיני אחרים, כי רק את והוא יודעים 🙂

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
דיאלוג 🤔🤓
ציפור

שמחה

שני הקולות שבאו מן הספסל האחורי באוטובוס היו נרגשים: -יכולנו להיות גדולים- אמ...
תזכורת קטנה..🩷
15

ירוקה:)

השם תגביה אותי עוד, אני רוצה לגבוה". ככה הייתי מתפללת, מבקשת. בקשה אחת, ...
newEmotionIcon_21

מהדורה מוגבלת

ההבנה הזאת שכל השירים, המשפטים החזקים, המילים היפות, שיכלו להוריד לי דמעות. ש...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36

סימה א.

פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
בחיים. לא.
newEmotionIcon_22

מאטי

לא מפריע לי כלום כמעט. מאז שדיברתי טיפה, ויצא לי שטף. במקום לשתוק הקאתי מילים...
אהבה ללא אינטרס
72

מושקי

אישה ניגשה לרבי ושאלה אותו, רבי. זה ממש קשה לי, שאני מסתכלת על אנשים, על חברי...
להשיג את השעון...
icon_set_3_48

נחלה

בערב יום העצמאות, שחררו אותנו, ילדות כיתה ד'. בשעה בערך-12:30. אז עלינו על הה...
כי תשרי זה מהות
72

באה בשלום

והנה ממש כמו בסיפורים המונית מתקרבת ל770 עומדת ולא מעכלת שאני כאן סווענסווענט...
פוסטים חדשים
יֵשׁ, אִם. טוֹוֶה.
פרח

עיניים של ים

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁמַּרְגִּיעַ לִרְאוֹת, אִם אַתְּ רְגוּעָה. יֵשׁ דְּבָרִים שׁ...
להפוך למישהי שאת לא
newEmotionIcon_22

הלוואי ולא

כאב זה להפוך למישו שאתה לא? ואנחנו הבעיה כשאין פיתרון? לזכור על מה נלחמים בשב...
נשימה.
24

שולינקה

הִבַּטְתָּ אֶל הָאֹפֶק הֵם שָׁמְעוּ אוֹתְךָ: נוֹשֶׁמֶת, נוֹשֶׁמֶת. הִתְקָרַבְ...
חברות, אני, והאתר
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_38

אנוכי:)

יש לי כמה שאלות: 1- יש לך משתמש נוסף באתר שבו את משתפת? 2- חברות שלך יודעות א...
מקום לפרוק_3
167192224363a7824363fb6

ניילונית

היי שותפות! זה בדיוק המקום שלכן לפרוק:) והפעם בסגנון קצת יותר קליל, כסףף שפכו...
ממלכה לחיים 61
newEmotionIcon_03_48

רעואל

"כאשר עומדים מול אויב הרוצה לראות את דמך ודם עמך נספגים באדמה – אי...
newEmotionIcon_03_54

מישהי

מתי חברות טובה נקראת קשר בריא ומתי היא חוצה את הגבול?
ככה?
167192228263a7826a5c514

LOVE

לא נראלי שכל לב שבור הוא לב טוב אבל כל לב טוב הוא שבור..?

15 תגובות

  1. את כל כך צודקת.
    ואת מדהימה עם ההתגבריות הקטנות (גדולות!!) שלך.
    ואי אפשר אף פעם להשוות.

    תמצתת את מה שאני מנסה לכתוב ולא הולך לי להביע כבר הרבה זמן..
    וזה תקף ונכון בכל מצב: בתפילה, אולי לי יותר קשה מאלו שמתפללות ערבית… ורק ה' יודע ובוחן כליות ולב.

  2. את צודקת מאוד!
    יש לך כתיבה מהממת!

    ורק הוא יכול למדוד את המאמץ של כל אחת. רק הוא יכול לדעת מה וכמה זה דורש מהן. ורק הוא גם ייתן את שכר ?
    לוקחת את זה אלי?

  3. אהבתי ברמות!!.
    ״להיות גאה בעצמך על כל מאמץ, ולא משנה כמה קטן הוא בעיני אחרים, כי רק את והוא יודעים״. בול. כל מילה.
    דעי לך שאת הפוסט הזה אני שומרת.

  4. את פשוט מהממת
    קראתי בהערצה.
    זאת מצוה כל כך חשובה
    שלפעמים קשה כל כך.
    שיקפת הכל כל כך יפה
    פרסת את הקלפים על השולחן
    כפשוטו
    וואו
    מדהימה❤

  5. למה זה נכנס לי עמוק ללב?
    למה הרגשתי יותר מידי הזדהות?
    למה.
    כתבת מהמםםם.
    את באמת אלופה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות