הרועה לא עזב
ד' תמוז.
הסתכלתי על התאריך שבו הפוסט התורן שלי יעלה וקצת התבאסתי.
פספוס כזה של יום אחד.. אולי נבקש להקדים את הפוסט לחמישי? (הפעם שלחתי את הפוסט באיחור ניכר כך שאין לי פריבילגיה כל כך לבקש בקשות..)
הסיסמאות האלה של "תמיד צריך להרגיש את ג' תמוז" קצת לא נכנסות לי, כי בעיני ג' תמוז הוא יום התקשרות לרבי. יום של חשבון נפש שתופס אותי עמוק כל שנה מחדש.
פעם הסתכלתי על ג׳ תמוז כיום מחדל בינלאומי. טרגדיה גלובלית, אסון טבע.
היום בנוסף לתחושות האלה, כשלומדים קצת מהשיחות הראשונות של הרבי אחרי הסתלקות הרבי הריי"ץ, מקבלים תמונה מלאה, ולא רק פרצוף תשעה באב עם טאצ׳ים חסידיים.
אז פתחתי תורת מנחם חלק א' (כן הנה ספויילר למקור של השיחה הפעם) ולמדתי שיחה של הרבי בתקופה שבין הסתלקות הרבי הריי"ץ לי"א שבט תשי"א.
קצת אחרי שלמדתי את השיחה, עצמתי עיניים וחשבתי שוב מה התאריך הזה מסמל לי?
אז יש לי עוד תשובות במלאי בזכות השיחה הזאת.
בפרשת השבוע מסופר על מצוות פרה אדומה.
מצוות פרה אדומה היא ה-סמל (בה"א הידיעה) של מצווה שהיא חוק שלא מובן בשכל.
הרבי מביא בשיחה שלושה תפקידים לאפר הפרה האדומה הראשונה שהוכנה ע"י משה רבינו: א. לטהר את הטמאים ב. ליצור ממנה אפר נוסף לדורות הבאים שבזמן ביהמ"ק ג. למשמרת- לביאת המשיח שאז ישתמשו באפר כדי לטהר אותנו.
אנחנו יכולות לראות איך האפר פרה אדומה שהוכן ע"י משה רבינו, הכרחי לכל הדורות. עד לביאת משיח.
באגרת הקודש כתוב לנו "על משה רבינו ע"ה שאחר פטירתו מתפשטת הארתו בכל דרא ודרא לששים ריבוא נשמות, כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים ריבוא כוכבים".
מה כוונת המשל?
ב23:00 בלילה אם נסתכל בשמים נראה כוכבים. לא שמש.
הכוכבים האלה מנצנצים ומאירים. אך ההארה שלהם אינה בזכות עצמה.
בחצי השני של הגלובוס, נמצאת השמש, חמה ומאירה.
הכוכבים מקבלים כוח מהשמש, וע"י כך הם מסוגלים להאיר. האור שלהם תלוי בשמש. בלעדיה הם לא יאירו.
משה רבינו שבדורינו נמצא ומאיר. גם כשהתעלה בעילוי אחר עילוי ואנחנו נשארנו במקומנו, הוא לא עזב את הג׳וב. הוא ממשיך להאיר בדרכים שונות.
גם בזמן ביהמ"ק השני, שהיה הרבה זמן לאחר הסתלקות משה רבינו, עדיין אפר הפרה האדומה היה תלוי באפר הראשון ממשה רבינו.
ובהוראה אלינו- כשפוגשים מישהי שמתאים לה הסטטוס של "טמא מת", יש בה משהו לא חי. היא צריכה חיות דברי קדושה, יש לכל אחת ואחת מאיתנו את הכוח להחיות אותה.
לא סתם שיש לנו כוח, אלא שיש לנו את הכוח מהרבי. יש לנו את הכלים לעשות זאת- מהרבי, מהדרגה הכי נעלית.
כשפועלים מתוך כוח של הרבי, הכל מקבל משמעות אחרת לגמרי!
אז, נכון, ג׳ תמוז עבר, ואני מקווה מאוד שאת קוראת את הפוסט הזה כבר בגאולה, אבל לפעול מתוך הכוח של הרבי, זה built in. פשוט מובנה בתוכנו.
לא עזב הרועה את צאן מרעיתו, ולא יעזוב את צאן מרעיתו.
תפקחו עיניים סביב. תסתכלו על עצמכן, ותראו איך שהרבי חי ומפעם בכן בכל מולקולה קטנה ובכל תא ותא בגוף.
הרועה לא עזב.
הוא נמצא, צריך רק לדעת להתקשר.
גוט שבת וגאולה נאו.
*מקור: תו"מ ח"א.
12 תגובות
הילי מדהיםםםםםםם!!!!
כל פעם מחדש אני יגיד את זה ולא משנה מה?
תעלי עוד פוסטים!! אני מחכה…?
הילי, זה שהפוסט עלה דווקא היום ולא אתמול זה אפילו עוד יותר טוב, כי מה החכמה בג' תמוז לחשוב על ג' תמוז;) אבל לחשוב על הרבי גם בד' בתמוז זה כבר משהו הרבה יותר קשה, ותודה לך שהקלת את זה עלי.
אוכמנית, עניתי לך בפוסט צרות של עשירים:)
רצתי לשם;)
אני עונה לך פה, בסדר?
וואי איזה מסקרנת…! מרגישה במשחק אישיות ?
מעניין, את יותר גדולה ממני? יותר קטנה?
ואני שוברת את הראש בניסיון להבין איזה פרט חשפתי!
חחח ממש אישיות.. אני קטנה ממך:) וזה באמת באמת היה פרט דק;)
חח אוףף אני מרגישה מותחת;)
אולי בעז"ה יום אחד יצא לנו להכיר באמת ואזז אוכל להסביר חח
היליייי מטורפת העלית לי דמעות בעיניים….
את כותבת ממש ממש יפה!! אני אוהבת איך שאת משלבת תוכן עם צורת כתיבה יפה…
וואו הילי ,
מדהים כמו כל פעם מחדש?
אצלך בפוסטים מרגישים כל הזמן,
כמה הפרשת שבוע נוגעת לנו לחיי היומיום,
וממש אהבתי שקישרת בין פרשת חוקת לג' תמוז,
ואגב אף פעם לא מאוחר לדבר על ג' תמוז,
הנקודה שהרועה לא עזב את צאן מרעיתו
רלוונטית לחיי היומיום תמיד,ובטח שזה בימים הסמוכים..
אז לדעתי דווקא ביום שאחרי צריך לזכור את הנקודה עוד יותר, כי יכול להיות שהספקנו לשכוח כי עכשיו זה סתם יום רגיל..
אז תודה על התזכורת:) ועל הפוסט המחזק!!!
אני בעד שתוציא אחרי שתגיעי לפרשת וזאת הברכה,
ספר על כל פרשיות השבוע,אשמח לשמוע מה דעתך?
למרות שזה בטוח הוצאה לא קטנה,
אבל תהיי בטוחה שזה יהיה פופולרי?
מדהים
אהבתי איך קישרת את פרשת שבוע עם ג תמוז
אין עליךך❤
הלכתי למקור
למדתי ממנו
ורק אז הבנתי
עד כמה את גאון
מדהים!!!
איך את יודעת מתי הפוסט יעלה???
כי זה בלוג שמתפרסם בקביעות בכל יום שישי..