כוחה של מילה

סיפור.
אדם אדיב היה עובד בחנות תרופות
יום אחד היה צריך להכניס משהו אל המחסן
הוא הזדרז
נכנס אל המחסן
ודלת המחסן הכבדה נטרקה מאחורי גבו
הוא הביט אחורה בתדהמה וביאוש
לטלפון שלו נגמרה הסוללה
ואף אחד לא יודע שהוא כאן
הוא היה מדוכא
ולא ידע מה לעשות
הוא התחיל לצעוק לבעוט בדלת
שמשהו מהעוברים והשבים ישים לב
למשהו החריג
המתרחש.
הוא הסתכל בשעונו
והשעה הייתה השעה שבה נסגר המפעל
החשמל נכבה,
והכל שומם.
הוא הבין כי הסיכויים שלו להישאר במחסן האטום
למשך הלילה
קשים.
כי האוויר עלול להיגמר
לפתע, הוא שומע רעש
משהו מנסה לפתוח את הדלת!
אחרי מאמצים מרובים
הדלת נפתחה באחת
ולתדהמתו הוא רואה מולו
את השומר של המפעל
"מה?!" שאל בפליאה ובהתרגשות העובד.
"בכל יום אתה היחיד שאומר לי בוקר טוב ושלום, ומתעניין בשלומי, תדע לך שאתה היחיד, ואתה נותן לי אור ותקווה ושמחה. כשכולם יצאו מהמפעל לא הבנתי היכן אתה, והיכן ברכת השלום שלך. שמחממת את ליבי כל פעם מחדש" סיפר השומר בהתרגשות
הם התחבקו ובכו
ויצאו ביחד
שהם הבינו מסר חשוב
שיזכרו לכל חייהם.