כוונות טובות במורד המדריגות

87
העורכת חני

גם אני אוהבת לצבוע לילות בלבן באמצעות קריאת ספר עב וטוב.

הספר האחרון שסגרתי באנחת פנטזיה הוא "אל חזור" של מיה קינן. ולא, אין לי שום כוונה לפרסם את הספר או את הסופרת, אבל מה לעשות שהיו שם ביטויים שנפש חובבת ספרות כמוני לא יכולה להתעלם מהם. ולא יפה לצטט אותם בלי להביא גאולה לעולם*, בזמן שאנחנו כל כך זקוקים לה.

אחד הרגעים המטלטלים בעלילה מתאר את תחושותיה של אחת הדמויות: "כאילו השליך הקב"ה אותי ואת כוונותי הטובות במורד המדריגות" (ציטוט ממש לא מדוייק אבל לא היה לי כח לחפש אותו שוב).

וואו. כמה פעמים אני מרגישה אבודה ככה? ולא ברור לי אם כוונותיי רצויות, ואם אני בכלל רצויה, ומה הוא רוצה ממני בכלל.

מזדהה? לפעמים? אף פעם לא? אשרייך בכל מקרה. ככה מרגישים עובדי ה', בתהליך פיענוח מתמיד. שואלים שאלות ומבקשים את ה'.

לענייננו, יום אחד אחרי שמצאתי את עצמי ואת כוונותיי הטובות מושלכים במורד המדריגות (לתחושתי הסובייקטיבית כמובן), החלטתי לרתום לשירותי את כישורי הניסוח שלי לטובת תפילה אישית שאינה משתמעת לשני פנים.

וכך אמרתי לבורא: "שמע, לא מתחשק לי לסיים את העולם הזה ורק אז לגלות מה פספסתי פה. אז בוא נסכם שאתה מוביל אותי יפה יפה בדרך בלי שאפספס שום דבר. ממש מבקשת שזה יהיה ברור וגלוי ונהיר ובלי שום סטיה. זו המטרה של שנינו, לא? אין סיבה שלא תאשר את בקשתי הפשוטה". על החתום, העורכת חני.

לא באמת. סתם חני. הבת שלך. שאתה החלטת להביא הנה ואני הסכמתי, ככה כתוב.

וכל פעם שנדמה לי שהתבלבלתי בדרך, אני מוציאה את הניסוח הזה בנחישות מהכיס ומנופפת בו כלפי השמים "רואה? יש הסכם, תראה לי שאתה זוכר אותו גם כן".

ולא שבורא עולם מתרגש מהאיומים שלי, אני חושבת שהוא קורא אותם בקריצה חובבת. הוא ברא את ההומור, יש לו הרבה מזה. אבל הוא כן שומע לי. תמיד.

בשביל להרגיש ששומעים אותך את צריכה להשאיר עיניים פקוחות ואזניים בהיכון. להתאזר בסבלנות ולהיות רגועה עד כמה שאפשר. ותמיד לשים לב לדברים שעברו ואיך שוב קמת מהם בעור שינייך למרות שפחדת והיית בטוחה שסוף העולם הגיע…

 

ומכיוון שאי אפשר לסיים את הפוסט הזה בעננים הרוחניים, אסיים אותו בהמלצת קריאה כללית:

תמיד תעדיפי לקרוא ספרים של סופרת שיראת שמיים נודפת ממילותיה. שנשארים לך בסיום הקריאה רעיונות אמיתיים לחשוב עליהם.

גם ספר נטו מתח ועלילה הוא נחמד. אבל אם יש לך אפשרות ללמוד משהו על הדרך – זה בחינם. כדאי.

איתך בדרך 😘

חני

 

*"כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מגילה טו עא)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
איך 'גלותא' ו'שמחה' הולכות ביחד?
newEmotionIcon_21
מקום לתשובות הי שותפות אהובות! במדור הזה עולות שאלות ותשובות שפורסמו בקבוצת ו...
גחלים לוחשות /5
ציפור
"רבקי, גשי אלי בבקשה בסוף השיעור". אני מרימה ראש, מופתעת. זה לא משה...
הבוחר בנביאים טובים /34
72
עשהאל בן צרויה היי. יואב, אבישי, ועכשיו תורו של האח השלישי. תרים יד כל מי שיו...
נשיבת המשובים
167192229063a78272e2a84
אני באמת חושבת שמה שאתן עושות זו עבודה מדהימה (תודה😌 לבלבים!) אני חושבת שאם ה...
גחלים לוחשות /4
נר
ושוב נפגשנו ליד שער האשפות. השמים היו מעוננים אותו יום, ועבים קודרים כיסו את ...
בין הקוץ לפרח /42 - סיום!
מצלמה
האולם הענק נצץ, מנורות הטקסטיל מלאו אותו באור חגיגי, פרחים ריחניים הוכנסו לקנ...
מיומנה של ג'ינג'ית 31#
19
שתי ילדות מהקהילה 👧🏻👧🏻 שהן גם אחיות 👨‍👩‍👧‍👧 באו לשחק איתנו 🤗 הסרטתי סרטון להנ...
בין הקוץ לפרח / לקראת סיום
נורה
הייי, מה קורה קוראות בין הקוץ לפרח? לא מאמינה שהגעתי לשלב הזה… רגע לפני...
פוסטים חדשים
נגמר הטעם
אתה לא כאן ואני לא שם. אמת גנוזה ואין עולם. רק כאבים, דמעות שחורות עוטפות בשק...

דומיה נפשי

מתביישת לשאול..
ראיתי סרטים. הפסקתי. פלאשבקים.. זכרונות.. ברגעים קשים, רעיונות.. אני צכה לספר...

נערת גבעות

למרות הג'ינסים
ב"ה זה לא נכון, לא אמיתי. אבל היא הייתה שם, עם כל החבר'ה עם הבגדים הלא ד...

פיאגו

לגדול.
תמיד אנחנו חולמות לגדול. להתבגר, להתפתח, להיות חכמות יותר, רגישות יותר. רק בש...

תלתל

יש לי יום הולדת
יש לי היום יום הולדת וחגגתי עם בלונים והפתעות צחקתי ופיזרתי חיוכים וברכות נסע...

עייפה מהחיים

אז קבלו בלוגלוגון חדשדש שיוסיף קצת צבע לחיים (אני מקווה)
אזזז קבלווו סדרה חמודה על פנימיסטית ושות' 🥱 (זה הסמל של פנימיסטית.. ב5 שעות ש...

נוחי נוח

ילדים מגיעים לעולם
משתפת, אני נערה בגיל 14+ חב"דניקית בכל מקום אליו הגעתי, מגיל צעיר כששאלו...

משקפות 3D

סיפור הנפילה
"כואב לי, עצוב לי לחשוב שזה מה שהסמינר חושב עלי" מסתכלת דינה על המו...

Shoshi

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *