יש מישהי עצובה

יש מישהי עצובה
לב שבור
הלכה לאיבוד
החיים נגמרו
ואפחד לא יודע
אפחד לא רואה עליה
מדברים אליה וזה נראה שהיא עונה
היא אפילו צוחקת, היא מחייכת, היא מקסימה
אף אחד לא יודע שהיא מרגישה בתוך בועה
שהיא רואה הכול בשחור,
שבמקום לב יש לה חור
שהחיים כואבים לה
מידי

אלף שריטות יש לה
ולא באשמתה
היא לא רצתה את זה,
אבל היא פגומה
יש אנשים שפגעו בה ויש להם חלק בתופת הזאת
אבל עדיף לה לא לחשוב על זה.
כשהיא חושבת על אלוקים
מתעוררות כל השאלות
בטוח בטוח שאין לו רעיונות?
היא כמעט השלימה עם זה
אבל חייבת ממנו עזרה

לפעמים יש לה רגע מאושר
לפעמים היא יוצאת מהבועה אל העולם
והיא נותנת לעצמה להאמין
שיש טוב. שיש חיים
וכשיש לה תקווה למשו טוב, לעתיד שונה
תמיד קורה משו חדש, ששובר
שובר את התקוות
את האמון שהתחיל להיבנות
את הלב שלה.
מפליא שעד עכשיו היא לא נתנה לעצמה להתייאש
אבל זהו, הכוח נגמר
היא רק רוצה לסחוב מהיום למחר
בעצם לא רוצה כלום

הימים שבהם הייתה שמחה ומאמינה הפכו לזיכרון מטושטש
היא לא מספרת מה איתה. אומרת לכולם "עייפה ואין כוח"
אין לה איך לשמור על מה שנשאר מהלב שלה,
והוא פצוע ממש
היא עדיין חיה וזה יפה. אבל גם ככה אין לאן לברוח🫤

היא צוחקת
היא באה
הולכת
שואלים מה קרה
מה איתה
מה שלומה
לא לגמרי ברור לה התשובה
היא לא יודעת. לא עונה

נפתחת אל האנשים הלא נכונים
מיואשת מעזרה
לא חושבת שמשו יכול להשתנות
וכמו שכבר אמרנו, היא לא מאמינה בטוב
יש לכן בשבילה משהו לכתוב?