יש לי הכל, אבל רוצה יותר

אין לי זכות להתלונן
יש לי משפחה נפלאה.
אחים מתוקים אחד אחד. הורים שאוהבים ועוטפים אותי בהמון פינוקים ואהבה
יש לי חברות
בנות שרק מחפשות את קרבתי, רוצות רק לדבר איתי ולהיות איתי.
יש לי מעריצות
כאלה שמחפשות לפגוש אותי, לראות אותי, לדבר איתי ורק רוצות להשתחנש איתי
יש לי רבי
שאני נורא אוהבת ושהוא תמיד איתי. מראה לי כמה הוא אוהב אותי ונמצא איתי תמיד
אני בריאה
בה אני לא אלרגית לכלום וגם לא רגישה. אין לי שום בעיה פיזית או נשית בה!
אני שמחה.
כי יש לי הכל ולא חסר לי כלום ויש לי בעצם כל מה שכל בת היתה חולמת עליו

אבל אני שמחה?
לא ממש.
נכון, הכל מושלם לי בחיים.
אבל אני לא מרגישה שאני ממצית את היכולות לי.
אני מוכשרת מאוד בה! בכל תחום האירגון, של להפיק שבת, התוועדות, מבצע וכזה
וגם בעיצוב אני ממש ממש מוכשרת וכך גם בצילום. ושרה מדהים
אבל אף אחד לא יודע את זה. כי אף אחד לא ניסה לבדוק אם אני טובה בזה או להציע לי לעשות משהו כזה.

ואני רוצה, חולמת, לממש את הכישרונות האלה!
לארגן התוועדות לבצפר
להרים שבת של צ"ה
להפיק מבצע לאחו"ת.
ו-וואלה? יש לי מלא רעיונות והמצעים לעשות את זה
אבל לא מכירים אותי בצ"ה ובאחות. ובבצפר לא מודעים ליכולות שלי.

ואני מצידי? אין לי למי להציע את זה.
שאארגן התוועדות, הפיק מבצע או הרים שבת.
כי אילו לוגו לא ביקשו שאעצב? אז בטח ירימו גבה כשאציע את עצמי למשהו גדול.

בא לי ללכת למקום שבו יכירו אותי.
ידעו להעריך את הכישרונות שלי ואת היכולות שלי
ו-וואלה? אני חושבת שמחוץ לד- אמות היהדות, דווקא יעריכו.
אבל אני כ"כ מחוברת לרבי, לחב"ד. לאנשים פה. לתוכן פה.
אינמצב שאני פורקת עול בגלל רצון למימוש עצמי!!

אז אולי אחות התמימים/ צ"ה, בצפר יקר שלי, תציעו לי להפיק משו?
לממש את עצמי?