תפריט
האמנם?
1:22 בלילה. כ' אדר תש"פ (זה נכתב ממזמן)
יושבת במיטה.
המשקפיים על קצה האף,
והעיניים רצות על השורות.
סטופ.
אני סוגרת את הספר ושוכחת לשים את הסימניה של סטימצקי עם האמרות היפות כלכך.
סטופ.
היא נכנסת.
מכנס ג'ינס רחב, פוטר אוברסייז צעקני למדי.
נעליים גבוהות, מדי,
סגנון צבאי. גסות, מדי.
עגילי חישוק שיכולים להקיף לי את המותניים (ואני לא רזה:))
חצי קוקס מהודק בסקאנצ'.
לבושה כמיטב האופנה האחרונה, באישור שלי.
"היי כפרה, רק רציתי להגיד שלום" היא אומרת.
"שלום" אני עונה. "מה את עושה פה?"
"סתם באתי לבקר, יש בעיה?"
היא מחזירה
האווירה מביכה
"מפתאום? הכל בסדר..
הסתקרנתי שהגעת מרחוק"
"הא, אוקיי מותק. לילטוב. חלומות…. אה… חסידיים" היא עונה
"גם לך" אני מחזירה והיא הולכת.
שמעתי את הגיחוך שהיא השמיעה בלא קול.
חלומות חסידיים?
זה באמת רק חלומות..
כי את? את נטשת הכל!
ציערת את אבא ואמא.
אחות יקרה שלי.
למה?
ומאז, עברו לילות וימים.
הספקת ללמוד פסיכולוגיה, להתחרט.
ללכת לאוניברסיטה. ללמוד רפואה.
לצער את כולנו,
בין לבין להתחתן.
עושה עם עצמך משהו.
אחות יקרה, את צריכה להבין.
את, את היית בשבילי המודל לחיקוי.
ואני אתחיל מהתחלה.
את לימדת אותי מגיל 0 לקרוא לך ולהגיד "****"
את לקחת אותי יום יום מהגן.
חיבקת. נישקת. התעניינת.
אהבת אותי באמת. וגם אני אותך. עדיין.
את עדיין אוהבת אותי?
את לימדת אותי מספרים, אותיות,
עזרת לי עם הש"ב בבצפר, עזרת לי במבחנים, אפילו שלך היה עומס של בגרויות, שבכולן עשית 5 יח' (מודל לחיקוי..)
לימדת אותי דברים חשובים, סתם להנאה.
עזרת לי להתגבר על כשלונות ודברים קשים.
תעזרי לי גם עכשיו?
גדלתי, גם את.
אחות מדהימה היית, ונשארת.
אבל יום אחד, פשוט נטשת הכל.
הלכת.
לא דיברנו.
לא היית בבית.
וכשהיית-
היית ננעלת עם אבא ואמא בחדר.
והתווכחתם.
ואני חיכיתי, בצד, שתגמרו.
רציתי לתת לך חיבוק, להגיד שהתגעגעתי.
אבל את?
יצאת בוכייה מהחדר, ופחדתי.
חשבתי שאולי נעלבת מחברה, כמו שקרה לי בכיתה.
אז באתי אלייך, ניגבתי לך דמעה.
ואמרתי שהתגעגעתי, ושאני רוצה לתת לך חיבוק. וגם שאלתי אותך עם חברה העליבה אותך או ששכחת להכין ש"ב והמורה כעסה.
ואת? חיבקת אותי.
אמרת שהכל בסדר, ואמרת שאת הכי אוהבת אותי בעולם, לא משנה מה… האמנם?
אז, שוב נעלמת מהבית.
חיכיתי שתחזרי, התגעגעתי.
ואת לא חזרת.
חיכיתי.
שאלתי את אמא איפה את, אמא לא ענתה.
אמא לא שמעה.
או שהיא רק עשתה את עצמה?
אחותי.
פתאום, לא היה מי שהקשיבה לסיפורי מריבה על המקום במגרש בהפסקה.
ולא הייתה מי שסירקה לי את השיער ועשתה לי צמות יפות.
ולא הייתה לי את האחות שכלכך אהבתי.
ושחיבקה אותי, ואהבה אותי.
ואז, אחרי המון המון זמן. חזרת.
וחזרת… שונה.
לא האחות שהכרתי.
עם שיער צבוע כזה,
וחצאית קצרה.
ואז, אז הייתי תמימה: ואמרתי לך ללכת להתקלח, שאלת למה.
אז אמרתי שבטעות מישהו קשקש לך על השיער.
וצחקת.
וחיבקת אותי. ופתאום החיבוק עיצבן אותי. כי לא אמרתי משהו מצחיק.
ושאלתי אם החצאית התכווצה בכביסה, ואמרת שלא.
ולא הבנתי למה החצאית כלכך קצרה פתאום.
עד היום.
לא מבינה.
ומאז עברו כמה שנים.
סיימתי כיתה ד, ה, ו, ועכשיו אני בתיכון.
ועכשיו אין לי אחות שאוהבת אותי ועושה איתי בצק לפיצה.
יש לי אחות עם מכנס ג'ינס וחולצה צעקנית.
יש לי אחות, ואין לי איתה יחסים.
האחות שאהבתי ואהבה אותי, נעלמה.
יש לי אחות שאני בקושי מכירה.
אחות שכל דיבור איתה הוא באווירה מביכה, מתוחה, לא פתוחה.
יש לי אחות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
89 תגובות
אמאלה
איזה פוסט כואב. עומדות לי דמעות בעיניים. באמת!
כתבת מהמם, מרגש ונוגע. רואים שזה מהלב!
אין לי מה לומר…
רק שתהיי חזקה. ואולי.. בעז"ה.. יום אחד היא עוד תחזור.
וואו.
מרגשת אחת.
זה כל כך כל כך קשה. את אלופה!!
אני ממש הייתי עם דמעות. וזה פעם ראשונה שאני כותבת את זה למישהי!;) אז זה שיא האמיתי!!:)
וואו התרגשתי .
אגב אהבתי את השם שלך פנטן חחח?
דבורי!!
קראתי, והיה לי קשהה!
העיניים מתאמצות לכתוב מעבר לדמעות!
קשהה לשמוע שאחות עוזבת:(
היה סיפור עם הרבי(לא זוכרת את הפרטים המדוייקים) שאמא הגיעה בוכיה על בן שעזב את הדרך,
הרבי אמר לה שתתפלל עליו יום יום, תעשי דברים טובים לזכותו. וזה עזר.
גם אם קשה לך, תתפללי, תזכירי את שמה(כמובן לא חייב שישמעו) כשאת עושה מעשים טובים..
בעז"ה היא תחזור אלייך!
ואל המשפחה!
בגדווול
סיפור יפה, תודהה?
יואוו דבורי ריגשת אותי כל כךךךךךךךךך
אוי..
זה כל כך כואב!
ממש רואים שכתבת מהלב!
אני לא יודעת אם אני יכולה להציע משהו
כי בכל אופן אני לא במקום שלך וב"ה
גם לא הייתי..
אבל בכל זאת אציע ואקווה שזה יועיל ויתאים,
אני חושבת שאולי את יכולה לדבר איתה
על דברים שאת עוברת בלימודים, בבי"ס וכדו'
ואז תוכלי לדבר על מה שאת רוצה כי זה
עליך בעצם, אז לא תצטרכי לחשוש שתאמרי משהו שהיא לא רוצה לשמוע כי את
סך הכל מספרת לה איך את בבית הספר..
וכאלה דברים,
אני לא יודעת איך זה יהיה מצידה אבל
תקבלי את זה שאתן שונות וגם אם קשה
לך עם השוני הזה תזכרי שהיא בפנים
נשארה אותה אחות שהכרתי, ובכל מקרה
היא אחותך.
בהצלחה! ❤️
מעריכה אותך על ההתמודדות וגם על הקושי!
???
את ממש צודקתתת!!!
לא קשה לי עם השוני, כואב לי עם השוני.
וגם מבלבל כי בכלזאת הייתי ילדה קטנה
אוי.. ?
זהו.
אז חשבתי שיש לי סף לדמעות?
כנראה שהוא התמלא בחזרה..
אין לי..מילים
אוהבת אותך מאד ♥
אווףף אני בוכההה
דמעות בעניים יש?
אבל הכאב בלב.. אי אפשר לדבר על זה..
כואב לי לשמוע על זה.
כואב שאחות עוזבת!!!
והרבה יותר מזה!!
שולחת חיבוק❤❤
נשיקה בחזרה?
תודה
איזה פוסט כאב.. יורד לי דמעות.
כי כול הזמן אני מתמקדת ומנסה להבין את זאת שעוברת את התהליך של הנטישה, אבל לא בסביבה הקרובה שלה, ובמקרה הזה, האחות, שמתגעגעת 🙁
אץ כותבץ יפה, מהמם, נוגע,
אז דבר ראשון לכי תעשי עם זה משהו ותכתבי המון.
דבר שני… בהצלחה, לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה.
נשמע שהיא אוהבת אותך
יוואוו איזה עצוב לקרוא את זה:/
והאמת שיש לי הזדהות עמוקה איתך. יש לי נסיון עם חברות שיצאו בשאלה, זה אמנם היה הדרגתי, אבל זה ערער אותי לא פחות,
כי החברות האלה היו בנות פעילות מאוד בהווי החברתי, ארגנו התוועדויות ועשו דברים הרבה יותר ממני, וביום שראיתי אותן אחרי הרבה זמן עם השינוי הסופי הרגשתי סטירת לחי מצלצלת לפנים.
ואני מתארת לעצמי שעלתה לך השאלה לפחות פעם אחת לאחר שזה קרה- "למה היא עשתה את זה? מה היא גילתה שיש שם שיותר משתלם מלהישאר כאן, יש משהו שהיא יודעת ואני לא?"
בכל אופן, אחותך שהיא הגדולה והיוותה לך מאז ומתמיד מודל לחיקוי- הצעד שעשתה בטוח זיעזע את נשמתך.
את יודעת מה עניתי לעצמי במצבים כאלה?
בדבר אחד פשוט.
שיש לי כל יום את הבחירה אם להישאר חבדניקית, שומרת מצוות,
זו לא פריווילגיה שקיימת רק אצל החברה.
אולי זה יישמע רדוד, אבל זה המשפט שהכי עוזר לי.
כי מה לעשות, אנחנו בגיל המחפש (משמעות,סיפוק, אמת, איך שלא תקראו לזה)
והדבר האחרון שאנחנו רוצות זה לחיות בצורה מסויימת כי הכריחו אותנו.
וזהו, אם יש לי ממש קשיים, אני מזכירה לעצמי שאני תמיד יכולה לחפש תשובות, ואם חלילה לא אסתפק בהם יש לי את הבחירה להחליט מה הלאה.
מקווה בשבילך, בשבילי ובשביל כולנו בעז"ה שלא נבוא לידי נסיון, ונגיע כבר לשלימות העולם שבו האמת והקדושה תתגלה.
וואייי היה שווה להעלות את הפוסט רק בשביל התגובה הזאת!!
את ממש צודקת!!!
תודה??
דבורי את ילדה מהממת… אוהבת אותך ?
לא יודעת עוד מה לומר…?
וואו..
דבורי!!
ריגשת אותי!! יא את פשוט מותק!!
אוהבת אותך, מהממת!!
בעז"ה שה' יתן לך כוחות!
?
דבורייי.
בפעם הראשונה אני בוכה בוכה מפוסט.
אני לא אגיד לך מה את צריכה לעשות. לא.
בזה אני בטוחה שאת יודעת יותר ממני.
מה שאני אגיד לך זה שדבוריייי את גיבורה!!
את פשוט מדהימה!!
כמה כוחות צריך בשביל להתמודד עם זה!!
ויש לך אותם!! את חזקה!!
את ילדה ענקית!!
גדולה!! גדולה מההחיים!!
אוהבת אותך מלא מלא!!??
תודה, תודה, תודה ושוב תודה!
איזה כיף לקבל כאלו מחמאות ממך?
וואי נשמה!!
איזה קשה וזה כל כך כואב לקרוא
אוהבת אותךךךךךך
כתיבה מהממממתתתתתת
בהצלחה!!!!!!
יש לך כוחות
אני מקווה למצוא אותן.
תודהה
דבורי אני תוהה בת כמה את. זו לא כתיבה של מישהי בתיכון! זה הרבה הרבה יותר יפה. אם אפשר לומר יפה על כאב שכזה. אולי תדאגי שהיא תקרא את זה? לא בשביל להחזיר אותה חזרה, אלא שתהיה מודעת לרגשות שלך ותבין אותך יותר טוב. ❤❤ ותהיי חזקה!
אני טטית?
אהמממ לא חושבת שהייתי רוצה שהיא תקרא את הפוסט
דבורי את פשוט מהממת!!
כתיבה משהו לא רגיל!
וככ חבל על היחסים ביניכם?
מי אני שיגיד, בטוחה שזה קשה, אבל אולי תנסי לדבר איתה על זה?
תנסי ליצור שיחה פתוחה ונעימה, תגידי לה שאת מתגעגעת אליה, שאת רוצה שתמשיכו להיות כמו שהייתם למרות הכל!
בטוחה שגם היא באיזשהוא מקום רוצה את זה…
חבל שבגלל זה תפסידי את אחותך..
או שאולי, פשוט תשלחי לה את הפוסט הזה?? אם נראלך שלדבר איתה זה יהיה קשה.. בטוחה שהיא תתרגש ותבין, וגם אם היחסים לא ישתנו, בטוחה שלפחות משהו ייפתח..
תנסי, תנסי, אל תתייאשי! את אוהבת אותה והיא אותך, אני בטוחה!
שולחת לך חיבוק ענק!!?
את חזקהה!!!
אימאלה איזה תגובה מהממת!!
כיף שמבינים אותי…
לגבי ההצעות. תראי המצב שלי עם אחותי הוא ממש חסר הגדרה:
אנחנו מדברות והכל, אבל נוראאא מתוח.
משו מוזר.
אני בכלל לא חושבת שהיא היתה מעוניינת בשיחה כזאת.
קיצער מסובך
דבורייייי חיים שלי אחת!!!
העיניים שלי שורפותת, כל פוסט שלך מחדש גורם לי לבכות ?
אבל הפעם… זה פעם ראשונה שאני ככה בוכה מפוסט, ואולי זה לא בגלל הפוסט, זה בגלל הדמעות שתקועות לי כבר מאתמול, זה בגלל כל מה שאני מנסה להשתיק תקופה…
אז שתדעי שבזכותך הצלחתי, הצלחתי להוציא את הדמעות, לשחרר קצת…
אולי בעז"ה בזכותך המשך היום שלי יהיה טוב יותר..
וזה מדהים שהפוסט עלה בדיוק היום, חזרתי מקודם לבית מתוסכלתתת וסתם נכנסתי לאתר, חשבתי אולי אני אמצא פוסט מעניין, אז מצאתי הרבה יותר מזה!!!! בקיצור השגח"פ ??
———————————————————————
תקשיבי דבורי, את מרגשת ממש!!! רק מי שעובר את זה יודע איזה התמודדות קשה זה, ועם אחות שכל כך אהבת, אני מצדיעה לך!!!
הכתיבה שלך היא הרבה מעבר ליפה, הכאב הוא לא במילים, הוא בין השורות…
אמן והלוואי שתראו ממנה רק נחת, שהיא תחזור ובגדוללל!!!
ואני בטוחה שהיא הכי אוהבת אותך שבעולםם!!! אפילו שהיא במקום אחר, זה בגלל שקשה לה, זה לא מוריד לרגע מהערך שלך, ואת נשמעת האחות הכי מיוחדת בעולם ???
בקיצור את ממש ממש ממש מדהימה!!!
ואני אוהבת אותך המוןןןן הלוואי ואני אכיר אותך ? בנסיבות טובות ?
מעריכה אותך בלי סוף, ואגב מחכה לשמוע מה שלום אבא שלך ?
הפעם אני מגיבה בשם אחר כי לדעתי יש פה בנות שמכירות אותי… אולי תביני מי אני מפוסטים קודמים שלך, אני תמיד מגיבה לך ואני ממש מעריצה שלך, אז אולי תביני ואולי לא ? אני פשוט לא רוצה להיחשף בתגובה הזאת ?♀️?♀️
יאווו ריגשת.
שמחה שעזרתי?
אני באמת לא יודעת מה להגיב.. פשוט ריגשת.. והרבה מעבר.
פשוט ריגשת.
אמן ואמן על כל הברכות. גמאני מקווה שהיא תחזור.
פשוט תודהההה❤
אוהבתאותך מלאאא
צודקת, יש םעמים שאין מה להגיב, אין מילים…
מקסימום, חיבוק חזקק??
אז אני שולחת לך חיבוק של הערצה ?
חיבוק של המון המון כח?
חיבוק של עידוד?
וחיבוק של תודה ❤
באמת אני חייבת לך תודה ענקיתתתת!!!
את לא מבינה אפילו כמה שזה עזר לי הפוסט הזה, זה עזר לי לפרוק את כל המתח מאתמול, וככה השתחררתי והיה לי יום מושלםםם שצחקתי בלי סוף, והיה פשוט כייף!!!
אז הלוואי ורק תשמחי ותצחקי כל החיים, אין לי איך להחזיר לך אז פשוט תודה מכל הלבב ❤❤❤
אהממ אהממ..
לבנתיים אני זאת שמרגישה חייבת תודה?
ואמן ואמן על הברכות. תודה
ושכחתי לרגע שאני מדברת עם טטית (לפי הפוסטים שלך)
את נשמעת בוגרת ברמותתת!!! ❤❤????
תקשיבי,
לדעתי
אני חושבת שכדאי לך להתייחס אליה כמו שפעם כי שמה,מאחורי השיער הצבוע והקשקושים על החולצה,מאחורי החצאית המכווצת,מסתתרת אחותך.
שאולי משו קרה ואני לוידת מה אבל לומשנה מה יקרה היא תמיד אבל תמיד תשאר אחותך שחולה עלייך ואוהבת..קיצור תמשיכי איך שהיית איתה תמיד ו..זהו.גוד לאק
אה ואהבתי תכתיבה שלך..ואגב רק שתדעי שאתן ממש במצב טוב כי אני בחיים אבל בחיים לא יעשה עם אחותי בצק לפיצה!!
אה מלכיאל?
צודקת דש יקרהה!!!
אגב דש למלכיאל:)
וואי הדמעות שלי…?
דבורי את ענקית!!! גיבורה!!! איך שאת מתמודדת!! את בעצמך מודל לחיקוי!!
כל כך עצוב שהיא עזבה,זה כל כך עצוב כשזה קורה. אנחנו לא מצליחים להבין למה וקשה לנו לקבל את זה.
אבל לתת אהבה?? אנחנו יכולים!!!
תני לה אהבה זה הדבר שהיא זקוקה לו! גם אם היא לא תחזיר לך באותה מטבע שתדעי שבתוך תוכה היא אוהבת אותך ולכי תדעי אם זה יהיה הדבר שישפיע עליה בעזרת ה'!
דבורי מהממת אחתתת!!!
בהצלחה לך ולאחותך. אוהבת!!!??
במבי את מדהימה ואני אוהבת את התגובות שלךךך!!
דבורי שלי!!!!!!!!!
אויייייייי
גוש בגרון שלי גדל וגדל עם כל שורה שקראתי. ועכשיו הוא ענק ועצוב ועוד רגע הדמעות יוצאות…..
דבורי שלי!!!!!!!
תדעי שאת לי אחות. באמת. אני חושבת עלייך המון. ותמיד רוצה לחבק אותך. ושולחת חיבוקים ווירטואליים כמו שאני תמיד אומרת.
דבורי, תזכרי בבקשה, אני תמיד אמשיך להיות אחות שלך
לא משנה באיזה בגד ובאיזה מצברוח
אני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד
אוהבת אותך
וחושבת עלייך
ובהצלחה בהתמודדות הזו!!!! מחכה לבשורות טובות יותר!!!!
❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
מרגישה את החיבוק שלי?
מעולה, גם אני את שלך?
❤️
קראתי והרגשתי שאני ממש נסחפת לתוכך..
כתיבה מטורפת!
אני מעדיפה לא לייעץ לך, כי אני לא מבינה בזה,
אבל תקבלי את האהבה שלי:)
מחבקת אותך חזק, ומקווה בשבילך שתצליחי לעשות משהו.
תודה, אחת יקרה?
דבורי את בן אדם מדהים!
אין לי מילים.
love you
אוהבת אותך נשמה?
בוכה
השם אוהב אותך
וגם אני
עצה אחת שעושה טוב בלבד תגידי את הפרק האישי של אחותך
זה עושה טוב בלב ומחבר נשמות
מוריד לה שפע משמיים ומלא ברכה
אוחחח כואב! כואב! כואב!
יואו דבורי, מרגישים את הכאב במילים שלך.
הלוואי והיא תתאפס מהר!
?
וואי דבורייי, מושלםםם!!
אך שאת מתמודדת.. אני בטוחה שזה קשה!
חוצמזה שהכתיבה שלך בוגרת ברמות!!
אנחנו איתך=)
**איך
אבל למה?? חבל!! גם אם הבגדים שלה השתנו והאמונה שלה נחלשה – היא נשארה אותה אחת!! את יכולה להמשיך להכין איתה בצק לפיצה והיא יכולה לעשות לך צמות ואתן יכולות לדבר על המריבות בבצפר שלך. זה ממש חבל לי כל פעם לקרוא פוסטים של בנות שכותבות שהקשר עם אחים שלהם שחזרו בשאלה התקלקל. יש לי 2 אחים כאלה והם נשארו אותו דבר ואנחנו כל החיים מדברים ביחד. תנסי לפחות.
קודם כל תסלחי לי שאני יורדת לקטנות אבל:
יוצאת בשאלה- חוזרת בתשובה.
אין כזה דבר חוזרת בשאלה.
דבר שני, חמש תודה שאת מנסה לעזור.
אבל זה לא כלכך פשוט.
תביני,
היא היתה בשבילי מודל לחיקוי.
הכל התנפץ לי בבת אחת.
היא נעלמה לתקופות וחזרה.
אנחנו כן מדברות כרגיל, כן מתנהגות כרגיל.
אבל מתחת לפני השטח, באופן סמוי- מרגישים משו לא כייפי ומתוח.
מקווה שהבנת
אבל למה??
זה לא נכון זה מאד תלוי באיך ההורים ושאר המשפחה מקבלים את זה
מושלם.
מטורף.
כמה שכואב לי עכשיו זה לא משהו שאפשר להגדיר, סוג כאב אחר.
דבורי, אני מרגישה שאני חייבת.
אני לא אוהבת לענות תשובות ארוכות.
אבל אני בוחרת בזה עכשיו.
דבר ראשון אני רוצה לקחת אותך ופשוט לתת לך כוח, לחבק אותך ולכאוב הכי בעולם על האחות האידיאלית שאבדת, על חלום מתוק שככה נעלם.
ואני מבינה אותך, *כי לצערי אני גם איבדתי אחות.*
ואני לא אגיד לך, שתעריכי , כי לפחות שלך בארץ החיים, ושלי במרחק של מטרים מהבית. בבית העלמין.
וסליחה שאני בוטה במקצת.
ויש לי דמעות בעיניים, ואני אולי קצת אכתוב משהו מעבר.
אני רוצה לתת לך חיבוק חזק, כי אני באמת מבינה אותך. באמת.
אבל מצד שני אני רוצה להציע לך הצעה של פעם בחיים.
דבורי, נשמה.
האחות הזאת אוהבת אותך. אוהבת.
אני בטוחה שבתוך הלב שלה היא גם מתגעגעת לאחות הקטנה שהיית לה פעם.
אני נסחפת עם האורך אבל לא אכפת לי, זה חשוב לי.
אם תתמללי פעם את המחשבות של אחותך, אולי תמצאי שם:
"דבורי, אחות קטנה שלי, איך זה קרה שככה הלכת לי |אני בוכה עכשיו שתדעי, את נגעת לי מידי|,
דבורי, פעם נתת לי לגעת לך בלב בלי מאמץ, הערצת אותי, נתת לי להיות שכורה רק ממך.
ועכשיו? המבט שיש לך בעיניים שאני לידך מרתיע אותי, את נגעלת ממני. את מתרחקת.
את. הילדה שאני פעם הייתי חלק בלתי נפרד ממנה.
דבורי, האחות שלי, מתגעגעת."
דבורי,
אל תתני למי שהיא מבחוץ לנתק אותך ממנה.
תני לה צאנ'ס, זה ייטיב איתך, בהתחייבות.
תנסי להנות ממה שיש לה להציע לך היום, תזרמי ותהיי אשת שיחה נעימה,
אולי תתייעצי איתה אפילו, זה יחבר את שתיכן בחיבור כל כך חזק, שלא תאמיני כמה התגעגעת להרגשה הזאת.
החוכמת חיים שלה הרי לא השתנתה, גם היום יש לה המון מה לתרום לך.
תדברי איתה פתוח, תנסי לזרום, תהני מאחות.
תהני!!!
אל תתני לעצמך להפסיד דבר כל כך יקר!!!
אל תתני!!!!!!
כמה הייתי משלמת כדי לראות את אחותי שוב איתי, כמה.
זה לא שנשארתי לבד, ב"ה יש לי עוד הרבה אחים ואחיות, אבל בכל זאת.
דבורי, זה קשה! ואני יודעת כי ישלי התמודדות דומה!
אבל זה שווה. את תקבלי אחות במתנה.
ברגע שרק תנסי ליצור כימיה חדשה וחזקה.
את רק תרוויחי, לרוב קשר בין אחיות בכזה סגנון, זה קשר שהן -שתיהן – לא היו מוותרות עליו.
אני מבקשת סליחה על האורך.
מעולם לא הגבתי כזה ארוך, רק רציתי להסביר לך, רציתי שלא תוותרי,
רציתי שתקבלי אותה בחזרה, כי את אוהבת אותה, וגם היא אותך,הכי באמת שיש.
שוב סליחה על האורך.
בבקשה תעשי את זה. בבקשה.!
בורדו היקרה, כאב לי לקרוא ואני משתתפת בכאבך…❤❤❤❤
תגובה נכונה ומדהימה!
יוואו בורדו, כמה שאנחנו לא יודעות כלום אחת על השנייה.
השיתוף שלך מסביר לי יותר איך את כזאת מיוחדת ועוצמתית!
ובעצם הוא מוכיח שלמרות ועל אף אפשר להישאר עם תעצומות כאלו.
לא יצא לי לכתוב עדיין משפט כזה באתר כי זה מרגיש לי פושט על המקלדת, אבל אני אוהבת את האישיות המיוחדת שלך:)
והכנסת לפורפורציות, להודות ולהעריך את הקיים
אימאלה בורדו.
לקח לי זמן לעכל את מה שכתבת, לכן אני רק עכשו עונה.
קודם כל תודה, תודה שבחרת לשתף אותי בזה.
עצוב לי לשמוע על אחותך..
קודם כל אני מקבלת אותה הכי שאפשר.
אבל הזמן והמתיחות עשו את שלהם. וזה המצב היום.
הפרש השנים שלנו גדול, נושאי השיחה שלנו שונים.
ובכלל ב3 חודשים האחרונים לא ראיתי אותה בגלל הקורונה.
זה לא שאנחנו לא מדברות או משו.. פשוט הכל מתוח ולא נעים. משהו מוזר. כי שאר המשפחה שלי בסדר גמור איתה.
בכלאופן, אני אשתדל.
ותודה תודה תודה!!!
את מדהימה!
בורדו את פשוט נשמה טהורה!!!
כל תגובה שלך ככ מדויקת ועכשיו ממש בכיתי.
וואו איך אני רוצה להכיר אותך.
מהממת שאת❤❤❤❤
בורדו מזה הדבר המדהים הזה??
אני בוכה.
תודה לך
וואוו, רגשתן ממש,כולכן!
באמת שכל תגובה הזיזה לי משהו בלב.
באגדה, נוסטלגית, דבורי, פטרוזיליה ואחות גדולה??אמן שלפחות פעלתי משהו בתגובה שלי,
את האמת שזה קצת זעזע אותי בעצמי, היום ממש הוצפתי געגועים אליה.
נשתדל כולנו יותר להעריך ולהודות לה' על השפע. וכמובן, לבקש עוד:)
אוף זה כזה כאב מיותר.
אם הדת גורמת לסבל וצער, המטרה שלה מתפספסת.
שכל אחד יבחר את הדרך שלו. אם הדת מפרקת משפחות היא פשוט הופכת מדבר רוחני מדהים לדבר הרסני.
למה יש מתח בינך לבין אחותך? למה?! כואב לי לשמוע, באמת. ועוד אחרי שנהגת להעריץ אותה! אז היא בחרה דרך אחרת. את חושבת שהיא חיה בשקר? שהיא עלולה להיענש על כך? שהיא תתחרט על הדרך שלה? אז תגידי לה את זה מתישהו, ברוגע ומתוך אהבה, ואז זהו! חיבוק וגמרנו! תהיי בטוחה שהיא הבינה מה את ומשפחתכן חושבת.
ריחוק וכעס וחדירה לחיים שלה – רק מרחיקות אותה יותר.
אני לא חושבת שכעס זו ההגדרה. אף אחד לא כועס עליה.
גם אף אחד לא חודר לה לחיים.
היא מרגישה ממש בנוח כאן. זו בעיה אישית שלי איתה.
אף אחד גם לא ממש אשם.
אני חושבת שבגלל הכל קרה מהר מידיי, וגם הייתי טיפה קטנה מלהבין.
ולכן המצב ביננו כלכך מוזר עכשו.
אני שוב חייבת להדגיש שזו תחושה בין השורוץ, לא משו ממש בולט
הי באגדה אני חושבת שקשה להורים לראות שהילד שלהם בוחר דרך אחרת וגם אם זה היה קורה בצד ההפוך כמו לדוגמא ילדה מבית לא דתי שחוזרת בתשובה זה גם גורם הרבה פעמים לפירוק הילדה מהמשפחה וכעס עליה. או אפשר אפילו להרחיק לכת ולדבר על אנשים שהתגיירו והמשפחה שלהם מפנה להם עורף, תחשבי על זה.
דת זה לא דבר רוחני.
זה דרך חיים מעשי לחיי היום יום.
זו האמת ואין דרך אחרת.
לכן כשרואים שמישהו מפנה עורף זה כואב וקשה.
אחת, תגובה ממש במקום.
באגדה,
את צודקת שכעס – לא יקרב אותה אליה.
צריך לאהוב.
אבל אני לא חושבת שהאחות הזו מצפה שיבינו אותה, ביננו, אם היא שמרה מצוות היא יודעת שזאת האמת.
לצערי יצא לי להכיר מקרוב מצב דומה.
היינו שלישיה ביסודי – שתי החברות הכי קרובות שלי, היום, כבר לא דתיות בכלל. שתייהם זרוקות באיזה חור בדרום, בדיכאון….. פגשתי אחת מהן, אפילו לא ניסתה להציג חיים מאושרים. אין לה כלום, המשפחה שלה החליטה לקבל אותה כמו שהיא = הלך לה הקטע של המאבקים, אז היא פשוט עזבה.
לדעתי, הדבר האחרון שאחות של דבורי המהממת רוצה, זה הכלה והבנה. אני לא יודעת מה יוכל לגרום לה לחזור.
אבל להתעלם, להגיד דברים בזרימה כזאת ובקלילות, זה לא מה שיעזור.
אם הסביבה שלה תקבל אותה כמו שהיא – זה אומר שלא נותנים לה סיכויים לחזור.
זה לא סותר את זה שלשנוא/ לכעוס – אף פעם לא כדאי (למרות שזה ממש קשה שלא.)
זה מה שאני חושבת, אבל אני לא יכולה להיות בטוחה שזה נכון, כל זמן שאני לא מכירה אותה.
זה ממש לאו דווקא
מאוד משתנה בין בת אחת לשניה
רומי, את צודקת
צריך לשים את המילים שלך בראש חוצות על כרזות ולשבור עולמות עד שכל איש חינוך בעולם יחיה אותן!!!!!!!!!!!
אווווווווווי אני גם לא שומרת מצוות ואני בכלל לא רוצה שיקבלו את זה בזרימה ולגיטימיות!!!! לאאאאא!!!!!!
אתם לא מבינים שאם דבר כזה קרה לי זה אומר שאני ב ת ה ו מ ו ת של כאב???????????
אתם אומרים בעצמכם שאני הייתי שפיץ חבד וזה לא יכול להיות
נכון, זה לא יכול להיות!!!!!!!!! אם אני מעיזה לספר למישהו שאני כבר לא התפללתי כמה חודשים, הדבר שהכי הכי הכי יגרום לי לבכות זה אם הבן אדם יגיד "לא נורא"
דיייייייי אני צריכה שתהיו שם בשבילי באמתתתתתתתתתתתתתתת
מצידי תפצעו לי את הלב במילים חודרות.
מילים אמיתיות. רק כך אני אדע שבאמת אכפת לכם!!!!!!!!!
מה נראה לכם, שחבר ששומע בסוד מחבר שהוא צריך עזרה נפשית ומושבע לשמור על זה בסוד אמור לעשות???????
ללכת ולגלות לכל מי שצריך!!!!!!
ממש ממש לא להגיד "קבל חיבוק, אני איתך" ולהשאיר את העניין כך.
חבר כזה הוא לא חבר אמת!!!!!!
כבר היתה לי חברה שאחרי שחנש שהיה לי איתה ב12 בלילה היא נתנה לי חיבוק ואמרה שהיא אוהבת אותי ושאני מתמודדת מצוין ואני גיבורה ומושלמת ובאמת שהכל בסדר איתי ואני עושה הכל נכון והכל בראש ותרגישי טוב ומקווה שיום אחד יהיה לך טוב יותר, ומאז לא דיברנו. ואני פגועה
היי רגע רגע, היא עשתה מה שצריך,היא לא התערבה לי בחיים ואמרה לי שאני בסדר. אז למה זה פגע בי?
כי אני *ל א* בסדר!!!!!!!! אז במקום להמשיך את המערכת יחסים רגיל ולהתעלם ממה שלא בסדר, תעזרי לי להפוך את זה לכן בסדר!!!
וואו, כתבתי מתוך סערת רגשות……..
אני מתנשמת ומתנשפת
אני לא נושמת….
כי הנושא הזה נוגע לי כבבת עיני
זהו,תודה שאתן איתי
ובבקשה, בבקשה, אם את אי פעם פוגשת מישהי שקשה לה עם האמונה תעזרי לה!!!!!! אני מבטיחה לך שגם אם נראה לך שהיא מאושרת, בלילות היא סובלתתת
ואולי המישהי הזו תהיה אני, ואת תצילי אותי מהתהומות שאני טובעת בהם
נ.ב. אני מדברת בשם עצמי. לא כולן מרגישות כמוני. אבל אני כן יכולה להגיד שאין מישהי בעולם שרוצה שיקבלו את הקשיים שלה בלי להתייחס אליהם. מבטיחה מבטיחה. אם היה מותר, הייתי נשבעת בספר תורה. אין מישהו בעולם שלא רוצה שיתייחסו לסבל שלו. פשוט אין
באלי לכתוב לך בדווקא שאני רוצה לחבק אותך.
מבטיחה לך שאם אני פוגשת אותך אני מועכת אותך בחיבוק. את…. יהלום…. נפלת, התלכלת קצת, בואי נקום מזה, כולן בסוף חוזרות, לכולנו יש את הנסינות האלה, ואת מדהימה, את בת של הקב"ה.
כמה אחוז לדעתך תופסים היהודים מסך האנשים בעולם? 0.4%!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פחות מחצי!! ה' בחר אותך!! tני כל כך רוצה לפגוש אותך! הלוואי וכל אחת מהחברות האומללות שלי הייתה כמוך. רואים שיש בך שאיפה לטוב.
את לא רעה. נפלת. יש מה לעשות עם זה. שימי את הידיים על הרצפה, וקומי על הברכיים, לאט לאט תתיצבי, ותמצאי את האנשים שבאמת אכפת להם מסביבך, שיעזרו לך עם זה!
בנותתתת אל תלטפו אדם בבוץ! תעזרו לו לצאת!!!
רומי לובבבב!!!!!!!!!
אני גם במצב הזה….. ממש ממש רחוקה… וזה בדיוק המילים שלי!
תודה אהובה!!!
יואו רומי, אהבתי את התגובה שלך!
איזה מלחיץ זה שתי חברות קרובות שככה.
מה עשית אחר כך? סורי על החפירה, למה זה קרה?
רומי, יש המון במה שאת אומרת, שכאילו מקבלים אותה וכבר לא נותנים לה סיכוי לחזור….
אבל זה מאד משתנה מאחד לשני, יש כאלה שזה מה שיגרום להם לחזור ויש כאלה שדווקא ההפך…
בקיצור, נשמות זה באמת דבר מסובך ?
וואו רומי!!!
איך נשארים בדרך הנכונה כששתי החברות הקרובות עוזבות??
ראוי להערכה בעיני!!!
וווא רומי אני בשוק.
כל הכבודדדד לך!!!
2 החברות הכי טובותתת שלך… ועדיין את נשארת ככה חזקה..?
כל הכבודד אימאלה כמה אני מעריכה!
אני חושבת שזה מאד משתנה בין אדם אחד למשנהו. תראי, אני מכירה סיפור שבו, רק בגלל שנתנו למישהי את כל ההגנה האפשרית ונתנו לה להבין שאוהבים אותה, היא שרדה בחיים ולא עשתה לעצמה משהו.. ואגס, בסופו של דבר, היא גם חזרה ב"ה. אבל את מספרת על מקרה הפוך… בקיצור, לדעתי אין פה נכון או לא נכון וזה דבר אינדיבידואלי מאוד.
?????
זהו.
עשית לי חשק לומר לך שאני אוהבת אותך באמת! את מדהימה בטרוףף! כבר אמרתי לך את זה?
דבורי!!!!!
אני אוהבת אותךךך
וואו איזו אלופה שאת, וואו!
אני חייבת לשתף אותך קצת מניסיוני רב השנים…?
תקשיבי, היה לי איזה משו דומה, סיפור ארוך..
בקיצור, אני יכולה לומר לך שבלי חשבונות של להחזיר אותה בתשובה, ושתתחיל לכבד וכל זה.
אלא כאחות טובה אוהבת, וכבנאדם, וכחסידה וכחבדניקית וכו' וכו'…
לדעץי, הדבר הנכון ביותר, זה להביע ולהראות את האהבה. שתדע, שאצלך, זה בלי שיפוטיות! איתך פשוט כיף לה.
תשתפי אותה כל עצמך, תשאלי עליה…
כמובןןןן שאני רק מציעה ותכלס אינלי באמת מושג מה קורה שם, פשוט אמרת שאת לא רוצה להגיע למצבים מביכים וכו' ונראלי שזה אחלה פתרון… מקווה שהכל ילך בצורה הטובה והנכונה ביותר עבור כולם..
אוהבת אותך נשמה?
יאוו
הפוסט האחד הזה, פשוט העלה את הרמה של האתר בחזרה.
מהממת את דבורי!
שה' ישלח לך כוחות,
בעצם שלח כבר, שתמצאי אותם מהר מהרר!!
וואי רק עכשיו רואה את הפוסט…
עצווב!
שולחת חיבוקקק ענקי
ואוווו מהמם
וואו דבורי !! את מאוד מיוחדתת !! אני מבינה קצת את מה שאת אומרת
מכיוון שיש לי גם אח שקרה דבר דומה
כשקראתי את הפוסט, הרגשתי שכתבתי את זה בעצמי(ברור שאחות אינה זהה לאח)
אני רוצה לספר לך קצת על איך אני עברתי זאת
והיום אנחנו האחים הכי שמחים
בראש ובראשונה כתבתי לרבי עם כל מה שהרגשתי וביקשתי ממנו ברכה שתתן לי כוח ויותר מהכל שיתן לוו את כח לחשוב טוב.
אחר כך חיפשתי בתוך עצמי את הרצון להתקרב יותר כיוון שאי אפשר להשיג את זה בלי רצון עצמי
ברגע שהרגשתי שאני רוצה להיות יותר קרובה !
, כי מה שאת אומרת זה לא פחות או יותר מצידך,אמרת שעם המשפחה זה נורמלי יותר
את צריך לעבוד בעצמך כדי להשיג זאת
ואיך משיגים את זה יותר מהכל עם הרגשות שלנו את צריכה להוציא
כל מה שאת מרגישה כלפיה
כעס/פחד/עצב/ הכל כי בתוך תוכך נמצא טיפה מזה
אחר כך גם המחשבות
כל המחשבות על
למה ציערת את אבא ואמא?
למה הלכת?
לא היה לך טוב?
עשית בושות למשפחה!
וכו וכו כל המחשבות האלו.. להוציא כי לא עוזרות למצב להפך..
כשבעצמך תרגישי שבאמת באמת אבל באמת רק מרגישה אהבה כלפיה ולא..
זה הזמן לעשות את המעשה
תתחילי קצת טיפה להתקרב ועד טיפה
זה מה שאני הרגשתי בזה עזר לי מאוד
אהבת אותךךךך!! ♥️♥️♥️♥️
וואי תודה
אהממ איך לקרוא לך?
כוכבית??
בכלאופן, את מדהימה! ותודה על התגובה הזאת❤️
ואוו דבורי נשמה את מדהימה!!!
אני בהלם שאת בכיתה ט'
בוגרת מאוד
בעז"ה הנסיון הזה רק יחשל אותך וייעלם
חיבוק
חיבוק דוב מזדהה
אין לי מילים
מזדהההההה
❤❤❤❤❤❤
וואייי מרגשת שאת!!!
מקווה בשבילך שהיא תחזור!
וואיי אימלהה הלב נשבר💔
כ"כ כ"כ נכוןן מזדהה עם כל מילה לצערי:(
מהממת אחת מאחלת לך הרבה צלחה במסע הזה הוא בלתי נגמר
אבל בסוף יהיה טוב🧡
ווא. לא יודעת מה לומר. אמאלה. כתיבה משגעת. (תרתי משמע… 🙂 ) בום לפרצוף.
באלי שתשלחי את זה לאחותך!!!!