.
הזמן. עובר, אז בואו ננצל.
אח"כ, לחזור בזמן, זה עניין מסובך.
אבא, אמא. אח. אחות-משפחה.
יום, ועוד יום, ועוד יום עובר, חולף.
אני על הכיסא. המחשב למולי.
משפחה? איפה?.
אני רוצה. באמת. לעזור לנוסחת.
אבל המחשב. מושך. התכתבות ארוכה .
דיון. מריבה. דייי נמאס.
יצאתי החוצה, ואו יש עולם.
השמיים, כחולים. כנראה. ציפורים? ואו יש.
איפה הייתי, ומה הפסדתי .
יושבת דקה, דקה, דקה, חמש, עשר, שעה.
והעיניים לא יבשות. אני?
בוכה? למה?.
אני. בוכה. ויש על מה.
בלי. מילים, פתחתי נייר עיפרון ואת הלב.
הדף. שלי. רטוב?
אבל למה?.
שעה, שעתיים וכל שעובר הדבר למול עיני בולט עוד יותר.
רבי, די, לנו בגלות. סלח לנו. מחל לנו. משיח, כפשוטו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
כל כך כל כך נכון…
מזדהה עם כל מילה(:,רק לא העלתי את זה על הכתב ואת עשית את זה במקומי ביתר כשרון בס"ד…
תודה לך אבנים!
ייאלה כנסי לפוסוט מסכימה לך?
וואי הזדיהתי ממש ?
מהממם!!!
אהבתי :))
??
ממש
צריך גאולהה
הכתיבה שלך מתוקה והנושא בכלל❤
תודה נשמה?
אבנים,
זה מהמם.
באמת נמאס כבר מהגלות הזו.
רעבע, משיח!
כל כך נוגע ללב.
יאללה שיבוא!??
אמןןן?
יאללה שתבוא כבר מיצינו את הגלות הזאתת??
כפשוטו….כפשוטו….
איזה דבר יפה ועצוב קראתי עכשיו, אבנים!.
משיחחחח!!!! זהו!!!! פשוט חייב!!!! באמת שאי אפשר כבר!!!!