…
השבוע, השבת הגעתי להרבה מסקנות.
הצלחתי להכיר את עצמי קצת יותר.
להכיר במה שיש בי.
להכיר שיש בי.
שיש בי המון.
שיש בי רצון.
רצון לתת, לאהוב.
נכון שאני רוצה מישהו שיאהב אותי, שיחבק.
מישהו שכשקשה לי אני יכולה לבוא אליו, לבכות, לשחרר, להתפרק.
מישהו שאני יודעת שנמצא פה תמיד בשבילי.
אבל עכשיו, אני רוצה גם הפוך.
כי אני יודעת שזה יעשה לי טוב, יתן לי סיפוק.
אני רוצה גם מישהו לאהוב.
מישהו שידע שאני נמצאת שם בשבילו.
מישהו שיוכל לבוא אלי כשקשה לו והוא רוצה חיבוק.
מישהו שיודע שיש לו למי לספר. את מי לשתף.
כי יש בי המון.
רק שאין לי למי לתת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
סבלנות, יהיה לך
תשמרי חזק חזק את הרצון הזה, טוב? הוא עוד יבוא לשימוש, אוהו.
ואם לא עכשיו אז מאוחר יותר, כשתהיי אמא או דודה.
רצון לתת זו מתנה גדולה.
סבלנותתתת
אבל היי היי עד אז תתני למשפחה שלך,לחברות שלך,לחניכות לך
היו הרבה הרבה בנות שישמחו לקבל את כל הטוב הזה ממך
סתכלי בכיתה מי בדאון ותבואי עליה, סתכלי בבית מתי אמא שלך עצבנית רצח ותשאלי מה עוברררר, תראי איזו חניכה דחויה ותעשי פעילות לקדם אותה
לא חסר למי לתת וברגע שנתסכל נראה כמה העולם צמא לזה…
בהצלחה ענקיתתת
עדיין לא, התכוונת, נכון?
מאמינה ותומכת בך.
אמאלה אני ממש מזדהה!
לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה…
בעז"ה זה עוד יקרה מקווה.
שדרי את זה לסביבה,בצורה הכי אמיתית שיש.
היא כבר תדע מה לעשות עם זה.
לא עמדתי בזה——