תפריט
של החיים
ושוב בוהה
סיטואציה מכאיבה
אני רק צופה
לא קשורה.
מולי
נשיכת שפתיים
זולגות העיניים
כאב.
אני מרחוק
ואין לי מרפא
שאת הכאב ימחוק
להציע.
רק ללוות, לקוות
מרחוק
ביציע.
לבכות לה
ובסוף
להריע
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
דמעות בעיניים.
מרגיש כאילו זאת אני, צופה בשקט בעבר שלי, ולא עושה כלום.
אאוצ', כואב לי.
מולי
נשיכת שפתיים
זולגות העיניים
כאב.
אני מרחוק
ואין לי מרפא
שאת הכאב ימחוק
להציע.
רק ללוות, לקוות
מרחוק
ביציע.
אלו מילים מדויקות מידי.
אין לי עוד מה להציע.
ממשיכה להיות מרחוק.
מהיציע.
כתיבה מהממת!!!
והתוכן… ההזדהות—
אוצ'!!!
הזדהות!!!!
עם כל מילה.
הצלחת להעביר את זה מדויק…
אולי, אולי את אני?… 😉
את נשמעת בת מלאה ברגישות, אחת שמתבוננת, חיה את אחרים ואיתם…
מדהימה אחת.
קבלי חיבוק ענק…
מעריכה אותך ❤