עבר הווה עתיד.
~
אני מתבוננת בעצמי במראה. אגם ירוק ועמוק משתקף מהעיניים שלי. עיניים נוגות, כבויות.
שלוות הנפש רחוקה ממני כמרחק מזרח ממערב. אני מריצה בראש את מאורעות היום ושואלת את עצמי, למה אני מרגישה כ"כ מוצפת רגשית? ואז אני נזכרת במשפט שנאמר הבוקר בשיחה אקראית עם חברות ועדיין מהדהד בתוכי- "השנים בתיכון אלו הרגעים היפים בחיים שעוד נתגעגע אליהם". אאוצ'. מרגישה צביטה חזקה בלב.
יש סיטואציות בחיים שקשה לשכוח. יש המון רגעים יפים וטובים שאני זוכרת מגיל הנעורים ומשנות התיכון, אך גם לא שוכחת את אלו שפחות. כואב לי על הפספוס, על הזמן הזה שלא יחזור לעולם.
המשפט ההוא לא תקף אליי, בשבילי זה לא ככה. אני זוכרת את תחושת החוסר שייכות, את הניכור, את הסלידה מחלקן. חוסר הבנה, השקפת עולם שונה, ערכים. תמיד חלמתי לרקום קשרים חברתיים משמעותיים, לקדם יוזמות, להביע אמירה אישית, לדמיין מה יש מעבר לאופק ולהוביל לשם. מאז ומתמיד יש בי רעב עצום להגשים את עצמי. אני שאפתנית, הישגית, חזקה מאד מבפנים.
בשלב מסוים בחיים נאלצתי לקפל זיכרונות ילדות מתוקים ולהותיר אותם אי שם מאחור בקצה העולם. המהפך הזה בחיי היה מצב קיצון ששינה אותי. רעידת האדמה הזו עירערה את עולמי הרגשי וסחפה אחריה הכל. האישיות שלי התפוגגה. הרגשתי חסרת שליטה על חיי. הגעתי לנקודת שבירה וככה עברו השנים בתחושה חמוצה ועצובה.
לפעמים אנחנו אומרות לעצמנו שהגיע הזמן לעשות שינוי. לעשות משהו חדש, משהו שישמח אותנו וימלא את עולמנו בחוויות טובות. לעיתים אנו משאירות את השינוי בגדר חלום אך יש ביננו כאלה שמעיזות, מגשימות וזוכות במסלול חדש של שמחה. למרבה המזל אני מסוג האנשים השני שציינתי וגאה על כך מאד.
תודה לאנשים שחיזקו אותי ולימדו אותי שהם לא שווים את הדמעות שלי.
אז אולי אני בעצם שמחה שהכל קרה? ימים יגידו.
~
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
לא. לאאא. זה לא יכול להיות.
אולי עדיף שאתן לדפיקות הלב שלי לדבר במקומי. או לרעידות שהשתלטו לי על היד…
זה פשוט… אמאלה.
בחיים, בחיים לא כתבו אותי ברמה כזאת.
עבר, הווה, עתיד.
ימים יגידו – – –
יואווו, אני צריכה להרגע.
❤
אוף למה אני מזדהה?
חלק מהמילים שלך…
בהצלחה, מהממת?
תודה, בהצלחה גם לך❤
תודה❤
אני.. לא יודעת מה להגיד.
את נשמעת לי כלכך רגישה וחכמה, ועם עומק מטורף.
ברור שזה היה לטובתך, יש לך אבא שדואג עלייך מלמעלה ב100%, ורק רוצה את טובתך.
זו רק את מי שצריכה לפקוח עיניים, ולראות אתזה. מתפללת בשבילך שתראי רק טוב גלוי.
וסתם כך, להגיד לך שאת מדהימה.
תודה❤
למה ?
מה היה הטריגר הזה שעליו את מדברת?
אחרי חוויה אינטנסיבית מאד שעברה עליי שלא הצלחתי לעמוד בציפיות של הסביבה שלי, הרגשתי שזהו, אני משתיקה את קולות הרקע מסביבי ולומדת להקשיב ללב שלי. נשכתי שפתיים, נלחמתי כמו לביאה בלי דמעות בעיניים כדי להגיע לפסגת השאיפות שלי.
את מדהימה וראויה לכל ההערכה שבעולם.
האמת אני עוברת פה על התגובות ותוהה לעצמי, איך זה שהפוסט הזה, וגם הקודם, מקבל בעיקר תגובות של הזדהות ונגיעה אישית?
כי בסופו של דבר כולנו חווים את אותם רגשות,
במסלול חיים שונה, אבל דומה…
ככה שאת אף פעם לא יחידה במה שאת מרגישה,
גם אם נדמה לך שאת המשוגעת הראשונה ?
וואו.
התחברתי ממש, קצת יותר מדי.
הצלחתי להכאיב לי, קצת…
ולגרום לי לרצות לשלוח לך חיבוק ?
אני אוהבת את הכתיבה הפשוטה שלך, בלי חרוזים ושורות, אלא הכי זורמת, מובנת ובגובה העיניים, כנה ופתוחה.
אהבתי!
(ולגבי המשפטים האחרונים…
לא יודעת מה איתך,
קשה לי להגיד שאני ש-מ-ח-ה על כל מה שעברתי ועוברת.
אבל להגיד שאני מצטערת על כך?
בוודאות לא:)
ואת מהממת, ילדה.
מעריכה ❤
תודה,❤
כואב מחשל אמיתי ומאיר
#יהיה מה שאהיה
♡
רוצה להסביר?