תפריט
כשלא הכרתי כל כך הרבה אנשים.
שהיום סובלים ברמות.
כשלא שמעתי על כל כך הרבה מחלות.
שהיום חולים בהם.
כשלא שמעתי על כל הבעיות.
ילדה קטנה תמימה.
שמתעצבנת על כדור שנלקח לה.
נכון בשבילה זה נורא הניסיון הזה.
חברה טובה שאמרה מילה לא יפה.
אמא שהכריחה ללכת לישון.
הגננת שהכריחה לאכול.
כן.
זה לא נעים.
ולא נחמד.
כשאת קטנה זה נראה לך כזה נורא!
אבל הילדה הקטנה גודלת ואיתה הבעיות.
בעיות שכבר אי אפשר.
כן. אולי עוד כמה שנים אני ארצה לחזור לעכשיו.
ח"ו.
אבל היום.
אני רוצה להתעצבן על כדור שנלקח.
על חברה שאמרה לי מילה לא יפה.
ולא על חברה שמתרחקת מהמקור.
לא על כאבים מטורפים שאין מה לעשות איתם.
לא על כל מני דברים שאני עדיין סובלת מהם אחרי שמישהו כל כך קרוב אליי חלה.
לא.
זהו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
וואי מסכימה איתך! ומקנאה עכשיו באחותי המלאכית והמתוקית שישנה עכשיו שנה ערבה ומתוקה עם חיוך על הפנים בלי דאגות?❤
אבל תזכרי שלכל גיל יש את ה'צרות' שלו. ותנסי להנות מהן עכשיו. שלא תתחרטי בעתיד… ותנצלי את הגיל המקסים הזה?
כמה שהייתי רוצה לחזור לילדה הקטנה שבי! התמימה, הלא כל כך מבינה…
זה היה יכול להיות קסום!
אבל לא, אין מה לעשות אני לא יכולה לחזור לגיל הזה אני עכשיו בגיל העשרה, גיל שהוא באמת כל כך יפה ומיוחד! ונכון שככל שגדלים ככה גם הבעיות גדלות איתנו אבל ככל שהן גדלות ככה גם הכוחות שניתנו לנו!!!! כדי שנוכל להתגבר ולנצח!!
מאמינה בך שתצליחי!!❤
ממש ממש לא רוצה לחזור לתקופה כשהייתי קטנה.
תקופה נוראית עם יותר דאגות מעכשיו.
את כותבת מהממממם!
תמשיכי לכתוב ???
וואו חח מה יכול להיות יותר גרוע מעכשיו?
באמת מעניין אותי לשמוע, @לב משופשף!
האיתי טרוריסטית לא קטנה….
כל הזמן עשיתי הכל כדיי לברוח ממסגרת.
בבי"ס לא הסדרתי האיתי עושה למורות בי"ס בבית האיתי גוזרת את השערות לאחיות שלי מתחרפנת קיצר עושה מה שבא לי ולא אייתה לי ממש אפשרות,בכל זאת ילדה קטנה…
ההורים שלי לא ידעו מה לעשות?
אבל הינה, גדלתי ועכשיו אני יכולה לעשות מה שאני רוצה בלי שאף אחד יפתח עליי עיניי עגל שמה זה? ומה היא עושה?ילדה קטנה בת 4 הולכת לסופר עם אחותה בת שנתיים לבד? ( יש לי עלזה פוסט?)
אז עכשיו רוב הדברים אפשריים.
וחוץ מזה שאף פעם לא האיתי ממש ילדה מגיל 10 האיתי מדברת עם אנשים מבוגרים.
וחוץ מזה שתמיד הרגיש לי שחברות שלי תינוקות והנה גדלתי והפערים מצטמצמים.
מספיק סיבות??
הלוואי על כולנו:(
את כותבת ממש נחמדד:)
וואו כן הגיל הזה שלא צריך לקחת אחריות, לא צריך לחשוב מה לעשות הלאה עם החיים, אין מחשבות עמוקות ומלבלות, הרהורים, חששות וכו וכו…זה טוב שיש זכרונות נעימים להתגעגע אליהם ולהיכנס אליהם כשקשה ולהתענג על המתיקות שבזה. לקחת מהם כוח ולהמשיך במסע של החיים
מזל שזה רק פנטזיה ולא דבר שיכול ליקרות במציאות.
את כותבת פשוטטט יפהההה.
תמשיכי לחלום כי "עם תרצו זאת הגדה"
מממ לא ממש רוצה..
תמיד היו את השיחות האלה של המבוגרים שאני הייתי צריכה לשחק בקפלות..
הברז שאף פעם לא הצלחתי לפתוח,
כשחברה שלי רבה איתי בגן.. זה לא היה כזה פשוט
כשאבא שלי היה עם גבס, זה היה נורא מפחיד..
כל גיל והצרות שלו
ואגב, ישמצב שאם היית עכשיו יותר קטנה היית הרבה יותר מודאגת כי הקטנים נוטים לנפח כל דבר ולהוציא מפרופורציות
זה גם מתבגרות מנפחות אגב?
את כותבת י פ ה!
את מזכירה לי את יואב מ"מגשימי החלומות"(סתם מצאתי אותו כשניקיתי את הארון ספרים לפסח, יואב מבקש להיוולד מחדש, לחזור להיות תינוק! כל החברים מעריכים אותו על הרעיון)
אם את מוצאת מכונה שמקטינה או משהו כזה תקראי לי גם. אולי לא לחזור להיות ממש תינוקת, אבל אולי כיתה א או משהו כזה…