יומנה של תשראית טרייה/25

סוף מוחץ

ההתרגשות!!! לא הצלחתי לישון כמו שצריך. קמתי בשמונה, גשם מכה בחלונות. לא יורד לי עד הסוף שזו תפילת שחרית האחרונה. לא יורד בגרון. תפילת שחרית בחדר שלישי. קבעתי אתמול ללמוד עם חברה. הגשם ירד בעוז, כולה חיפשתי אותה בקינגסטון- כל המעיל שלי נרטב. השמיים בוכים במקומי. למדנו שעה וחצי. נקודה חזקה שאהבנו: פעם היו אנשי משי בבגדים פשוטים. היום יש אנשים פשוטים בבגדי משי. באחת בצהריים הלכתי לאכול ארוחת בוקר אצל המשפחה המאמצת שלי. בעל הבית הכין לי את הבייגלס. יאמי. הכנתי שוקו וסעדתי על שני בייגלס פריכים וחמים, עם קרים צ'יז.
הפעם האחרונה… מנסה לתפוס עוד רגעים בסעווען סעווענטי. לא עשיתי לילה לבן, כי אני חולה גם ככה. נפש בריאה בגוף בריא, מי כמוני יודעת. למדתי תניא עם בחורה חמודה. למדנו מה קורה לתורה ומצוות שלא נעשים לשמה, או שנעשים לא לשמה. קשוח.. צהריים.
הולכת למשפחה. חברות של הילדה הקטנה משחקות בברבצק, הגדולה מכינה פסטה. איזה חמודות הקטנות, הן מעריצות אותי. זה כל כך כיף. אני ארזתי סופית את המזוודות, שקלתי אותן. ברוך ה' יש מקום בתיק גב לכל המשקל העודף- בכל זאת הגעתי לכאן עם שישה קילוגרמים פנויים. אכלתי ארוחת צהריים מושקעת בהגזמה. אני שבעה עכשיו לשנתיים. רציתי לקנות אוכל לטיסה, אבל הם קנו לי כבר! יואו איזה חמודים הם זה למעלה מטעם ודעת. רוקנתי להם את ארון החטיפים.
ההסעה שלי יוצאת מרובשקין. כהרגלי בקודש, הקדמתי בארבעים דקות. מתי אלמד לחשב את הזמן כמו שצריך? להקדים בחצי שעה לא שונה מלאחר בחצי שעה. הרב רובשקין בכבודו ובעצמו דאג לי!! לא נתפס. פשוט לא נתפס. הבנות האחרות בהסעה איחרו ברבע שעה, קיצר יצאנו חצי שעה איחור. איזה סבל זה לעזוב את בית רבינו שבבבל. סבל לנשמה.
הגענו בזמן לשדה התעופה. אני ממש התחזקתי פה, לא הייתי צריכה עזרה עם המזוודות. בכל זאת הן שוקלות מחצית ממני. הצ'ק אין עבר בקלות, הגעתי לגייט שעתיים מוקדם מדי. אין לי שמץ של מקום, אז קניות לא באות בחשבון. חבדניק הציע לי כרטיס שבע מצוות בני נוח. למה אין לי פרצוף יהודי למה? שמעתי הודעה בגרמנית על הטיסה שלי- השפה הבאה שאני לומדת זה אידיש- גרמנית! זה נשמע ממש קל. עליתי על המטוס. אני די בסוף, יותר נכון ספסל אחד לפני אחרון. ליד המעבר, לידי לא יושב אף אחד. ישנתי רוב הטיסה. הארוחה הכשרה היתה ממש טעימה, יכול להיות שגם המיץ- אני פשוט לא אוהבת תפוזים בתור עיקרון. כהרף עין נחתנו.